ראו:
פסק דינו של כב' השופט עמית (בהסכמת כב' השופטים רובינשטיין וג'ובראן כתוארם אז) בע"א 8630/08 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' צרפתי, פסקה 5 (פורסם בנבו, 29.4.2010);
פסק דינו של כב' השופט סולברג (בהסכמת כב' המשנה לנשיאה (כתוארה אז) נאור וכב' השופטת ברק-ארז) בע"א 1629/11 יצחקי נ' וכטר (פורסם בנבו, 4.11.2012).
כלשון בית המשפט העליון (ניתן מפי כב' השופט אלון בהסכמת כב' השופטים פרוקצ'יה ורובינשטיין) בהלכת לאניאדו:
"יהיו ודאי מקרים בהם גם בתחרות שבין מקבל המתנה לבין הנושה תגבר ידו של מקבל המתנה. הבחינה העיקרית לאותם המקרים תהיה בבחינת תום הלב של נותן המתנה והמקבל והסרת כל ספק סביר שמא ההתחייבות למתנה נובעת מניסיון להברחת רכוש מנושי הנותן ונסיונו לשימור הרכוש במסגרת בני המשפחה או החברים הקרובים לו...
...ראש וראשון לאלה יהיה בהוכחת תום הלב של נותן המתנה ונסיבות נתינתה ובהפרכת והסרת כל ספק סביר שמא נועדה אותה המתנה להברחת הנכס מנושיו או למטרה בלתי ראויה אחרת".
(שם, פסקה 9).
57. בענייננו, אין חולק כי החייבת לא ביקשה לחזור בה בשום שלב מעסקת המתנה. הדבר נתמך היטב בעובדות. ראינו כי החייבת לא עשתה שימוש בדירה מכאן ואילך לצרכיה האישיים. שני המבקשים העידו לפני, ואני מאמינה, כי מאותו מועד ואילך האח יצחק הוא שקיבל לידיו את הדירה ואת הזכויות הצומחות ממנה ואף את החובות הכרוכות בה. הוא זה שטיפל בחוזי השכירות והוא זה ששילשל לכיסו את התמורה. הוצגו אסמכתאות לכך שהאח יצחק הוא זה שהיה המוציא והמביא מול הרשויות השונות בנוגע לאותה דירה למשל חשבונות החשמל, המים והעיריה. הוא זה שהיה בקשר עם השוכרים.
נכון, שמה של החייבת נזכר בחוזים כמשכירה, משום שרישום זכויות הבעלות על שמה לא השתנה, אך פרט לנתון זה האח יצחק נהג בדירה מנהג בעלים לכל דבר ועניין.
כך אמר האח בעדותו עמ' 12 לפרוטוקול ש' 1 – 5:
"ש. לפי הכתוב פה שאל אותך חברי לגבי המילה "לרבות" האם בתקופה הזו ב-2008, שזה כשמונה חודשים אחרי שהאבא נפטר, אתה בקשר עם השוכרים, מנהל את הדירה?
ת. אני מהיום הראשון שאבא שלי עזב את העולם ניהלתי את הכל לגבי הדירה, אינסטלציה וכל מיני עניינים, מה שהיה צריך בעניין השוכרים, הכל אני האדם היחידי שניהלתי את הכל בדירה".
58. בבחינת הענקת מתנה על ידי החייבת לאח יצחק בראשית שנת 2008 יש לבחון עתה, האם מדובר, כפי שרמז הנושה, בהעברה פיקטיבית ובמטרה למלט את הנכס מידי נושים. לצורך כך יש חשיבות לשאלה, האם החייבת ובעלה היו נתונים בקשיים כלכליים בעת ביצוע ההעברה.
שני האחים העידו שמצבה הכלכלי של החייבת בשנת 2008 היה מצוין ולעומת זאת מצבו הכלכלי של האח יצחק היה בכי רע. כך אמר האח בעדותו (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 28 – 31):
" ...מלי מצבה היה מצוין, היתה לה דירה בבת ים קומה 5 ברוטשילד 56, דירה טובה בבלוך. היא פשוט מאוד ראתה שמצבי שלא עבדתי, נפטר לי ילד בגיל 24, אישה בגיל 45, יש לי ילד מפגר נמצא במוסד בראש העין אז היא עזרה לי".