לסיום טוען התובע כי הנתבעת סירבה לערוך לו בדיקת פוליגרף, על אף בקשתו ועל אף שבדיקות שכאלה נהוגות אצל הנתבעת.
42. בנוסף לכך טוען התובע כי בגין פיטוריו – תוך ציון עילת הפיטורים ( גניבה ממעביד ) המהווה פרסום לשון הרע וכאשר הוא מואשם על לא עוול בכפו, ותוך הפלייתו על רקע גילו, שכן הוא פוטר בגיל 63, גיל שקרוב לגיל פרישה, עובדה שתקשה עליו במציאת מקום עבודה אחר – יש לזכותו בפיצוי בגובה אובדן השתכרות עד גיל פרישה בסך 256,388 ₪.
כך גם לשיטתו יש לפסוק לו פיצוי לפי חוק ההגנה על עובדים, שכן התובע "נרדף" על ידי הנתבעת עד כדי פיטוריו וזאת בשל התרעתו על פעולות הנתבעת המפרות חיקוקים שונים ( אי מתן הפסקות, דרישה מהעובדים לנהלים חסרים בקופה, ביצוע עבודה ללא תשלום שכר, איחורי אוטובוסים מכוונים וחיוב הנתבעת את עובדיה במתן בטחונות בניגוד לחוק).
43. מנגד, לטענת הנתבעת ההחלטה על סיום העסקתו בחברה התקבלה לאחר בדיקות מקיפות במסגרתן התברר לנתבע מעבר לכל ספק כי התובע גנב ממנה סכומי כסף במעשי מרמה.
לטענת הנתבעת במסגרת שיחת השימוע הוסברו לתובע היטב החשדות נגדו וניתנה לו זכות טיעון מלאה וטענותיו קיבלו התייחסות מלאה מצד הנתבעת.
--- סוף עמוד 14 ---
הנתבעת מוסיפה כי התנהלה כלפי התובע בתום לב מוחלט ובאופן הוגן והיא מכחישה כל טענה להפליה על רקע גיל.
44. כפי שקבענו לעיל, גם אם לא עלה בידי הנתבעת להוכיח במסגרת הליך שיפוטי זה במידת ההוכחה המוגברת כנדרש, את דבר ביצוע הגניבה על ידי התובע, נחה דעתנו כי הייתה לנציגי הנתבעת, סיבה של ממש לחשוד בתובע על יסוד החומר שהונח בפניהם.
מנגד, התובע לא הציג כל מניע או סיבה שהיו לנתבעת לטפול עליו אשמה שלא הייתה ולא נבראה, כך שבכל הנוגע לתום ליבה של הנתבעת, אין בידינו לקבוע כי הפיטורים בוצעו בחוסר תום לב.
45. כאמור לעיל, התובע לא סיפק כל ראיה או הוכחה כי פיטוריו היו מעשה של נקמה או ניסיון ל"תפור לו תיק" בשל העובדה כי הרבה להתלונן ולהתריע על מחדלים בפני הנתבעת. התובע אף לא פירט ולא הרחיב בנוגע לעילה של הפליה מחמת גיל, כאשר אין חולק כי התובע התקבל לעבודה בהיותו כבן 60.
אשר על כן לא קיימת עילה לפסוק לתובע פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ו/או אובדן השתכרות ו/או פיצוי מכוח חוק ההגנה על עובדים.
נציין עוד כי גם אם היינו מוצאים עילה לפיצוי התובע בגין עילה מהעילות האמורות, ברי שסכום התביעה המבוסס על אובדן השתכרות עד גיל הפרישה, הינו מוגזם, מופרך וחסר יסוד בדין.