רק במקרה בו הנהג מסרב להגיע לשיחה ומבקש לקבל את ההחלטה בטלפון, נמסר לו המכתב על ידי הסדרן. על כן טוענת הנתבעת כי סביר להניח, כי במקרה של התובע הוא זומן לשיחה ביום 24.2.14 לצורך הודעה על פיטוריו, אולם סירב להגיע ולכן ההודעה נמסרה לו טלפונית והמכתב נמסר לו ימים ספורים לאחר מכן על ידי הסדרן.
מכל מקום טוענת הנתבעת כי לתובע שולם שכר רגיל בעד חודש מרץ 2014.
בחקירתו הנגדית אישר התובע כי בשיחה הטלפונית נאמר לו כי הוא מפוטר ( עדות התובע בעמ' 17 ש' 4-10) כמו כן לא ידע להשיב מדוע הוא טוען כי קיבל סכום של 4,120 ₪ בלבד.
--- סוף עמוד 21 ---
70. כפי שעולה מתלוש השכר לחודש מרץ 2014 אשר צורף לתצהירו של מר נעים לתובע שולם שכר מלא בגין חודש זה בסך 5,827 ₪. בנוסף קיבל התובע סכום של 2,424 ₪ כהודעה מוקדמת לפיכך אין התובע זכאי להפרשים בגין תמורת הודעה מוקדמת.
71. דמי הבראה – בגמר החשבון שולם לתובע סך 1,271.60 בגין דמי הבראה. לטענת התובע הנתבעת שילמה לראשונה דמי הבראה בחודש ספטמבר 2013 ולכן נותרה חייבת לתובע סך 2,227 ש"ח בגין דמי הבראה.
לאחר שעיינו בתלושי השכר מצאנו כי טענתו של התובע אינה מדויקת. כבר בחודש אוגוסט 2012 שילמה הנתבעת דמי הבראה בסך 1,817 ₪ בגין 4.9 ימי הבראה להם היה זכאי בשנה זו. בשנת 2013 שולמו לתובע דמי הבראה בסך 2,224 ₪ בגין 6 ימים ובמועד סיום עבודתו שולמו דמי הבראה לשנת 2014 בגין 3.4 ימים בסך 1,271 ₪.
בנסיבות אלו התביעה להפרשי דמי הבראה נדחית.
72. פדיון חופשה – בגמר החשבון שבוצע לתובע שלמה הנתבעת סך 2,198 ש"ח פדיון חופשה. התובע טוען כי על אף זאת נותרה הנתבעת חייבת סך 3,771 ₪ בגין פדיון חופשה ( עבור 14 ימים) לפי החישוב כדלקמן:
שנה
זכאות ימים
עלות יום
מגיע לתובע
שולם
יתרה
2011
2.92
260
759
-
2.92
2012
10
263
2,629
1,302
5.05
2013
10
268
2,682
1,863
3.05
2014
3
268
670
-
2.5
73. חישוב התובע מקובל עלינו באופן עקרוני אלא שמתלושי השכר עולה כי בשנת 2012 שולם לתובע סך 1,834 ₪ ולא 1,302 ₪ כפי טענתו ( ראו תלושי שכר לחודשים מרץ, יוני, ספטמבר- נובמבר 2012). לפיכך הסכום הכולל ששולם לתובע בגין פדיון חופשה עומד ע"ס 5,895 ₪ כך שעל הנתבעת לשלם לתובע יתרת חופשה בסך 845 ₪.
74. החזר הוצאות נסיעה – לטענת התובע הוא נזקק לנסיעות בתחבורה ציבורית על מנת להגיע לעבודה בתעריף של חופשי חודשי ואולם הנתבעת שילמה תשלום חודשי חסר בגין הוצאות נסיעה.