43. סיכום ביניים: אין מקום להכיר ב"רווחי שערוך" – המייצגים רווחים על פי כללי החשבונאות מבחינת החברה המחלקת – כ"הכנסה" החייבת במס, לפי סעיף 126(ב) לפקודה. זאת בעיקר בהתחשב בעיקרון המימוש, שהוא מעקרונות היסוד בשיטת המס הישראלית. בהתנגשות זו בין הכללים החשבונאיים לבין דיני המס ועקרונותיהם, דיני המס גוברים.
סעיף 100א1 לפקודה
44. כאמור לעיל, עיקרון המימוש הוא עיקרון המקובל בדיני המיסים בישראל. חריג לעיקרון זה מצוי בסעיף 100א1 לפקודה, שנחקק לאחר התקופה הרלוונטית לענייננו, וממנו ביקשו המערערות להיבנות. לשיטת המערערות, הוספתו של סעיף 100א1 לפקודה, אשר יוצר אירוע מס אצל החברה המחלקת אם חילקה דיבידנד מרווחי שערוך, מלמדת כי לפני התיקון, לעמדת המחוקק, לא חל אירוע מס בעת חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך, לא ברמת החברה המחלקת ולא ברמת החברה המקבלת. שכן, חזקה על המחוקק שאין הוא משחית מילותיו לריק. טענה זו טענה שובת לב היא, אולם אין בידי לקבלה.
--- סוף עמוד 25 ---
45. למען הסדר הטוב, אביא להלן את לשון הסעיף:
(א) בסעיף זה –
"חברה" – למעט חברה משפחתית כמשמעותה בסעיף 64א ולמעט קרן להשקעות במקרקעין כמשמעותה בסעיף 64א3;
"חלוקת רווחי שערוך" – חלוקת דיבידנד מרווחי שערוך;
"רווחי שערוך" – עודפים שלא התחייבו במס חברות, מהסוג שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים שיחושב באופן מצטבר מיום רכישתו של הנכס; לעניין זה, "עודפים" – סכומים הכלולים בהון העצמי של חברה שאינם הון מניות או פרמיה כהגדרתה בחוק החברות, והכול על פי הדוחות הכספיים המבוקרים או הסקורים שערכה החברה בהתאם לעקרונות חשבונאיים מקובלים.
(ב) ביצעה חברה חלוקה מרווחי שערוך, יראו את הנכס שבשלו נרשמו בדוחות הכספים של החברה המחלקת רווחי השערוך, כאילו נמכר ביום החלוקה (בסעיף זה – מכירה רעיונית) ונרכש מחדש ביום האמור (בסעיף זה – רכישה רעיונית); על מכירה רעיונית ורכישה רעיונית יחולו הוראות חלק זה בשינויים אלה:
(1) התמורה בשל המכירה הרעיונית תהיה סכום החלוקה המגולמת בתוספת יתרת המחיר המקורי של הנכס הנמכר; לעניין זה, "סכום החלוקה המגולמת" – אחד מאלה:
(א) סכום החלוקה מרווחי שערוך כשהוא מחולק באחד פחות שיעור מס החברות לפי סעיף 126(א);
(ב) סכום החלוקה בתוספת סכום המס, שהיה על החברה לשלם כדי שייוותר לה רווח הון השווה לסכום חלוקת רווחי השערוך, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי המס בשל המכירה הרעיונית שונה מהאמור בפסקת משנה (א);