בית המשפט הוסיף וקבע, בכל הנוגע לתכלית הקניינית, כי משהתקבולים שהועברו לידי הנאשמים הם בגדר רכוש אסור ומוחזקים על ידם שלא כדין "השאלה כיצד התגלגלו כספים שמקורם בעבירה לאחר שאלה התקבלו אצל העבריין אינה יכולה להעלות או להוריד לעניין הגדרתו של "הבלע" שאותו יש להוציא מפי "הגזלן"". עוד צוין כי התחקות אחר השימוש שנעשה בפועל בתקבולים עלולה לעורר קשיים מבחינה פרקטית, וכי הצעת לשכת עורכי הדין, לפיה נטל ההוכחה בעניין השימוש בכספים למטרות לגיטימיות יועבר לכתפי הנאשמים, אין בה כדי ליתן פתרון הולם שכן מדובר בהבחנה מלאכותית בין תקבולים שכולם מקורם במצג מרמה, והדבר אף עלול להכביד על ניהול ההליך הפלילי בצורה משמעותית. עוד דחה בית המשפט את הטענה לפיה יש להתחשב בתשלומי המסים שבהם נשאו הקבלנים וקבע כי אין להבחין בין תשלומים אלה ובין הוצאות אחרות שבהם נשא הנאשם מתוך אותם כספים. נקבע כי הגם שבעניין תענך הסכום שחולט לא כלל את התשלומים שהועברו לרשויות המס, אין מדובר בקביעה עקרונית מפורשת, כי אם בקביעה שהתבססה על כך שבאותו המקרה הסכום שהופקד בחשבונות הבנק של המערערים היה "סכום נטו", לאחר ניכוי מס ששולם ישירות על ידי מעסיקם, וכי סכום זה הוא הרכוש שבו נעברו העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. בית המשפט קבע כי טעמים של מדיניות שיפוטית ושיקולים מעשיים מצדדים אף הם בכך שאין מקום לכרוך בגדר החלטה על חילוט את הבירור לגבי נטל המס שבו נשא נאשם בעקבות קבלת תקבולים אסורים, שכן הדבר יוביל להכבדה ניכרת על הדיון בהליך והוא בגדר התערבות בדיני המס, שאין בית משפט של פלילים יכול או ראוי שידרש להם. נוכח מסקנת בית המשפט, לא נמצא כי יש מקום להידרש לטענות לשכת עורכי הדין בדבר הוראות הדין הפדראלי בארצות הברית בהקשר זה וההשלכה שיש להם על הדין הישראלי וצוין כי "ממילא גם מטיעון הלשכה עולה כי המצב המשפטי החל כיום, לאחר תיקון החוק הרלוונטי, אינו תומך בעמדתה [לפיה יש לכלול ברכוש רק את הרווחים שהפיק העבריין]".
4. אשר לסוגיה השנייה – קיומם של נימוקים מיוחדים להימנע מחילוט חלק או כל הסכום – נקבע כי אין מדובר ברשימה סגורה של מקרים וכי במסגרת השיקולים ניתן לכלול גם עניינים פרטניים הנוגעים לנאשם עצמו ולהליך שננקט בעניינו, ובמסגרתם ניתן להתחשב גם "בראשוניות שאפיינה את תמהיל העבירות בכתב האישום בפרשה דנן". אשר להוצאות שבהן נשאו המבקשים לשם ביצוע עבודות המכרז ולנטל המס שנוצר בגין תקבולי הזכייה, נקבע כי אין להתחשב בהם כנימוקים מיוחדים להימנעות מחילוט מלוא הרכוש הרלבנטי או חלקו, שכן אין להרחיב את החריגים להוראת החילוט באופן המנוגד לתכליות הסדר החילוט ולשונו.