פסקי דין

דנפ 2168/20 ירון בלווא נ' מדינת ישראל - חלק 4

17 יוני 2020
הדפסה

5. נוכח קביעותיו אלה, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה וקבע כי "נקודת המוצא בפסק דין זה במישור הפרטני של כל אחד מהנאשמים האמורים היא הגדלת סכום החילוט". עם זאת, נוכח הצורך להבהיר את המצב המשפטי לגבי הכללת ההוצאות בגדר הרכוש שחולט ותקדימיות ההעמדה לדין, ונוכח הכלל שלפיו ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין נמצא כי אין לחלט סכום העולה כדי מלוא התקבולים שהתקבלו מהזכייה במכרזים.

תוצאותיו האופרטיביות של פסק הדין מפורטות בטבלה הבאה:

היקף הרכוש האסור היקף החילוט שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי היקף החילוט שנקבע על ידי בית המשפט העליון
המבקשים 2-1 כ-10 מיליון ש"ח 200,000 ש"ח 800,000 ש"ח (מלוא הסכום שנתפס)
המבקשים 4-3 כ-1.8 מיליון ש"ח 150,000 ש"ח 720,000 ש"ח
המבקשים 7-5 כ-5 מיליון ש"ח 350,000 ש"ח 2 מיליון ש"ח
המבקשת 8 כ-1.35 מיליון ש"ח 150,000 ש"ח 540,000 ש"ח

6. בבקשה לדיון נוסף טוענים המבקשים כי בפסק הדין נקבעה הלכה חדשה אשר מפאת קשיותה וחידושה יש מקום להורות על קיום דיון נוסף בה בפני הרכב מורחב של בית משפט זה. לשיטת המבקשים, בית המשפט קבע הלכה לפיה יש לחלט את כלל התקבולים הנוגעים לעבירת איסור עשיית פעולה ברכוש אסור לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון מבלי להתחשב בהוצאות לגיטימיות ותשלומי מיסים. חידושה של ההלכה, כך נטען, נלמד מפסק הדין עצמו, בו צוין כי יש צורך בהבהרת המצב המשפטי בדבר הכללת ההוצאות שבהן נשאו המבקשים כתוצאה מהזכייה במכרז במסגרת הרכוש שהינו בר חילוט מכוח סעיף 21 לחוק. המבקשים סבורים כי חשיבותה של ההלכה נעוצה בכך שכלי החילוט נתון בידי כל ערכאות השיפוט, וכי נוכח ההלכה החדשה שנקבעה, הן יכולות להורות כבר במסגרת הליך ביניים על חילוט זמני של סכומים גדולים. על כן, כך הטענה, ההלכה נוגעת "ללב זכויות חשודים ונאשמים" ונדרש לקבוע בבירור את גידרה ואת סייגיה. אשר לקשיות ההלכה, טוענים המבקשים כי הן בית המשפט המחוזי והן בית המשפט העליון נשענו על פסיקה קודמת של בית משפט זה, אך העניקו לה פרשנות שונה לחלוטין. לגישתם, קביעותיו של בית המשפט העליון סותרות קביעות קודמות בעניין יישומו של סעיף 21(א) לחוק. נטען כי הקביעה לפיה אין להתחשב בתשלומי מסים במסגרת היקף הרכוש שהינו בר חילוט, עומדת בסתירה לקביעה בעניין תענך, שבו הסכום שחולט היה סכום "נטו", לאחר תשלום מסים, וכי הגדרת תקבולי המכרזים כ"רכוש שנעברה בו העבירה" בהתאם לסעיף 21(א)(1), נוגד את קביעותיו והנמקותיו של בית המשפט בעניין ברהמי.

עמוד הקודם1234
5...9עמוד הבא