דיון
בתקנה 251 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע:
"מקום שקיומה של שותפות, או הזכות לשותפות, או העובדה שהשותפות מתפרקת, אינם שנויים במחלוקת, זכאי כל שותף בה או יורשו לבקש בהמרצת פתיחה את פירוק השותפות, עריכת חשבונותיה וחיסולה".
בענייננו, הצדדים הסכימו על דבר קיום יחסי השותפות ועל הצורך בעריכת ההתחשבנות. לצורך עריכת ההתחשבנות מונה כאמור המומחה מטעם בית המשפט על מנת לבחון ולבדוק את החשבונות והמידע שנמסר לו על ידי הצדדים. ההתחשבנות נערכה בהתאם למתודולוגיה שהוסכמה על-ידי הצדדים בפגישות שקיימו עם המומחה.
בפרק ג' לחוות-הדעת מציין המומחה כי מועד ההתחשבנות שערך נכון ליום 17.4.2016 וכי הצדדים לא הביעו התנגדות למועד זה; כי חוות דעתו התבססה על מקורות מידע שונים (כמפורט שם) הכוללים מסמכים שונים שהתקבלו מב"כ הצדדים לרבות אסמכתאות בנוגע להעברות ותנועות כספיות נוספות שביצעו הצדדים; וכי מתודולוגיית חוות-הדעת הוצגה לב"כ הצדדים בישיבות שקיימו עם המומחה. עוד הבהיר המומחה כי לא הובאו בחשבון במסגרת ההתחשבנות טענות שהעלו שני הצדדים ביחס לסכומים שלא גובו באסמכתאות רלוונטיות.
כפי שציין המומחה, התוצאה הסופית של ההתחשבנות שערך בחוות-דעתו היא כי על הנתבע לשלם לתובעים 80,135 ₪ (ע' 31 לפרוטוקול, ש. 21-25).
6. ביחס למעמדה של חוות-דעת מומחה מטעם בית המשפט נפסק:
"נכון הוא, ככלל, כי משמונה מומחה מטעם בית המשפט ייטה בית המשפט הממנה לאמץ את חוות דעתו. אולם, בסופו של יום חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט היא ראיה ככל ראיה, והערכתה מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט. בית המשפט רשאי לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמו או לדחות אותה, בהינתן סיבה משמעותית לעשות כן."
ע"א 3173/12 עזרא נ' גאריביאן (04.09.2014)
עוד נפסק כי:
"סמכותו של בית המשפט למנות מומחה מטעמו מעוגנת בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). המומחה ממונה לחוות דעתו בעניינים מקצועיים שלבית המשפט אין המומחיות והידע המקצועי לגביהם. תכליתה של חוות דעת מומחה הממונה מטעם בית המשפט לסייע לבית המשפט ולצדדים להגיע לפתרון יעיל של הסכסוך... חוות דעת המומחה אינה כובלת את שיקול דעתו של בית המשפט... יחד עם זאת, והגם שעדות המומחה אינה שונה מכל עדות הבאה בפני בית המשפט, יש להניח כי משהחליט בית המשפט למנות מומחה מטעמו בכדי שיביא בפני בית המשפט נתונים מקצועיים רלוונטיים להכרעה בסכסוך שבפניו, יאמץ הוא את ממצאי המומחה בהיעדר סיבה משמעותית ובולטת שלא לעשות כן (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (23.4.90))".
ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ, פסקה 22 (28.10.2010); ראו בנוסף: ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ''ד נו(2) 936, 949-948 (2002); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, פסקה 4 (לא פורסם); אורי גורן ועופר דרורי "עדויות מומחים לאחר תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס׳ 3), התשס"ה-2005: היבטים דיוניים ומהותיים" המשפט יב (ספר עדי אזר ז"ל) 167, 179 (2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 635-636 (מהדורה 13, 2020), והאסמכתאות הנזכרות שם.
אקדים ואומר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שראוי בנסיבות העניין לאמץ את חוות דעת המומחה רו"ח זילברשטיין, לרבות התיקונים הקלים הנדרשים לתוצאה הסופית של חוות דעתו, עליהם עמד המומחה. אדון להלן בטענות הצדדים בסיכומיהם לאור ההלכה הפסוקה ביחס למעמדה של חוות-דעת מומחה מטעם בית המשפט.