--- סוף עמוד 90 ---
עצמם בעת פקודה, וכן להבטיח את עתיד ילדיהם. מה שנעשה כאן, אינו שונה מן הנעשה ברוב הגדול של נישואים שניים.
בדרך כלל מקובל בבתי הדין, שלא להתאמץ בשלום בית, כשמדובר בזיווג שני, ובפרט כשמדובר בנישואין שהחזיקו תקופה קצרה בלבד. הסיכוי לשינוי נמוך מאוד, וכאשר נישואין אלו מתפרקים, כמעט שאין אפשרות לתקנם.
תביעת הגירושין של המשיב נגזרת מכך. אין ספק שהיו קלקולים בחיי המשפחה הקצרים, שפורטו בכתב התביעה לגירושין, כולל פירוד בפועל - המשיב עזב את הבית, לדבריו עקב דרישת אשתו - וכפי הנראה נושא הילדים היה אחת העילות לקרע במשפחה.
כנות של תביעת גירושין, נמדדת אם אכן המשיב מעוניין בגירושין, או שמטרתו לנקוט הליך פיקטיבי לצורך גריפת הישגים אחרים.
אין לנו ספק שהמשיב רוצה מאוד להתגרש. הוא הצהיר על כך בפנינו שמוכן לסידור גט מיד וללא תנאי, ואין סיבה שלא נאמין לו. כאמור, גם המערערת תקבל את הגט בשמחה, אם תבוא על סיפוקה בענין הרכוש.
על כן. תביעת הגירושין כנה ואמיתית".
וכך גם בעניינינו, נראה כי גם האישה מעוניינת כיום בגט אם תבוא לסיפוקה בכספים שתקבל מהבעל.
לאור האמור, יש להורות על גירושי הצדדים מיידית.
בהלכה יש משקל לעובדה שמדובר בזיווג שני לגבי השאלה האם מותר לבעל לגרש את אשתו, השולחן ערוך באבן העזר סימן קיט סעיף ג' פוסק:
"לא יגרש אדם אשתו ראשונה, אלא אם כן מצא בה ערות דבר".
וכתב הרמ"א:
"אבל בלאו הכי אמרינן כל המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות (טור)".
וממשיך השו"ע:
"ואין ראוי לו למהר לשלח אשתו ראשונה; אבל שניה, אם שנאה ישלחנה".
החלקת מחוקק (סק"ג) דן אם בזיווג שני מותר לגרש גם כששונא אותה אף אם לא פשעה כנגדו, וז"ל:
"שניה אם שנאה ישלחנה. אף על גב דקי"ל כב"ה אם פשעה נגדו כגון אם הקדיחה תבשילו ישלחנה, מ"מ אין זה דרך מוסר רק אם שנאה בשביל זה אבל אם יכול להעביר על מדותיו הוא משובח. וגם אפשר אתא לאורויי אף לא פשעה נגדו והוא שונא אותה מחמת שנמאסת בעיניו, ומכ"ש אם יש לה איזה מום, ע"ז ג"כ נאמר "כי שנא שלח" (מלאכי ב'), רק שב"ה אורחא דמילתא נקטי שאין דרך להטיל שנאה על אשתו רק בפשעה, אבל העיקר תלוי בשנאה כפשטא דקרא "כי שנא שלח" ".
הב"ש (סק"ד) נקט שגם בשנאה גרידא מותר לשלח את האישה.
במקרה שבפנינו מדובר בנישואין שניים לשני הצדדים, כאשר הצדדים חיים בפירוד זמן רב, והבעל שונא את אשתו, ויש רגלים לדבר כי יש סיבות לכך מכל טענותיו המפורטות לעיל