87. לשני הצדדים טענות המושכות לכיוונים מנוגדים. מחד, לחיזוק טענות הנתבע עומדת היותו הבעלים הרשום של הדירה, היותו מי שקנה את הדירה בטרם נישואי הצדדים ומימן את מרבית שיפוצה, היותו האחראי לדירה בתקופת השכרת הדירה לאחר שהצדדים עזבו את הדירה, היותו מי שמימן את השיפוץ של הדירה ודאג לתקינותה לאורך השנים. זאת ועוד, הוכח מלשון ההסכם לגבי דירת הנתבע כי הוסכם כי במקרה של פרידת הצדדים הנתבע ישיב להורי התובעת את ה-25,000 $ שהם שילמו עבור הדירה, דבר המלמד על כוונת הצדדים להחזר כספים ולא להקניית זכויות לתובעת בדירת הצדדים.
מנגד, לחיזוק טענות התובעת עומדת ההתנהלות הכלכלית של הצדדים לאורך השנים של שיתוף כלכלי, מגורי הצדדים במשך כ-8 שנים בדירת הנתבע, הסתמכותה של התובעת על הנתבע בפן הכלכלי, הפקדת כספי דמי השכירות מדירת הנתבע בחשבון הבנק המשותף של הצדדים והשימוש בכספים אלו לטובת התא המשפחתי במשך שנים ארוכות, וכן אי החזרת ה- 25,000 $ להורי התובעת. במשך שנות הנישואים הארוכות המצג של הנתבע בעניין דירת הנתבע היה של שיתוף.
88. כעת, יש לבחון מה שיעור הזכויות המגיע לתובעת.
89. בסופו של יום, הדירה נרכשה בטרם נישואי הצדדים, רשומה על שמו של הנתבע בלבד ועיקר הנטל הכלכלי עבור רכישת דירת הנתבע, שיפוצה ותחזוקתה היו על כתפי הנתבע. התובעת בחרה שלא לכתוב במפורש בהסכם כי מטרת ההסכם נועדה להקנות לה זכויות קנייניות בדירת הנתבע. בחירת התובעת והוריה בהסכם לקבל חזרה את הסכום שהשקיעו בדירה (בין אם מדובר בסכום המהווה מחצית שווי הדירה כטענת התובעת ובין אם מדובר בשווי מופחת מכך כטענת הנתבע), מלמדת כי לא הייתה כוונת הצדדים להקנות לתובעת זכות קניינית בדירת הנתבע.
90. לו היה מוכח כי אכן כוונת הצדדים בעת עריכת ההסכם לגבי לדירת הנתבע הייתה הקניית זכויות קנייניות לתובעת בדירת הנתבע, לא מן הנמנע כי התובעת הייתה זכאית למחצית הזכויות בבית. אך זה איננו המצב שהוכח בענייננו.
--- סוף עמוד 20 ---
91. מתוך ראיית כלל הראיות והנסיבות שוכנעתי כי יש מקום להכליל את הדירה באיזון אולם נכון למועד הקרע, ללא תשלומים עבור שכר הדירה לאחר מכן וללא מתן זכויות קנייניות לתובעת, וכן ללא התחשבנות בין הורי הצדדים והטענות לגבי הלוואותיהם. בכך הדבר מהווה איזון עם העדפה לטובת הנתבע מאחר והאיזון יהיה נכון למועד הקרע ולא נכון לעת הזו.
92. האיזון הנכון בין ראיות הצדדים וטענותיהם הינו כי התובעת זכאית לתשלום כספי מהנתבע ולא לזכויות קנייניות בדירת הנתבע נכון למועד הקרע.