ראו גם תשובות המומחה בחקירה נגדית ביום 2.11.2017, עמ' 47, שורות 23-35, עמ' 48 שורות -8, שם חזר על עיקרי הדברים הקשורים לבטוחות בין החברות וכן חקירת המומחה בים 3.12.17, עמ' 53.
--- סוף עמוד 31 ---
142. המומחה נחקר ארוכות לגבי האופן בו בוצעה הערכת השווי ולגבי הנושאים מהם הסתייג הנתבע. המומחה חזר על עיקרי הדברים באריכות רבה בתשובותיו והנתבע לא הצליח לקעקע את חוות הדעת בנושאים אלה.
143. לגבי הפרשות לימי מחלה, השמטת שנת 2008, אי ייחוס הוצאות מסויימות השיב המומחה ארוכות בחקירתו והסביר את אופו ביצוע ההערכה בנושאים אלה. בחינת תשובותיו מעלה כי הוא בחן את הנתונים לעומקם, ולמשל גם כאשר הייתה עלייה בהוצאות משפטיות בשנת 2012 שייתכן שמקורה היה בסכסוך בין הצדדים התחשב בהוצאה זו ולא ניטרל אותה בשונה מרכיבים אחרים. הדבר מעיד על איזונה של חוות הדעת:
"מה שהיה בחברה הזאת היו מספר פעולות שאני ניטרלתי אותן בהערת השווי שחלקם משפיעות על הרווחה אבל ניטרלתי את זה לצורך הערכת השווי. בחברה הזאת חברה א' נעשתה הפרשה לימי מחלה. זאת אומרת, עובדת מסוימת הייתה חולה בשנים שלאחר 31.12.12 והחברה כבר יצרה הפרשה בגין אותה חבות עתידית לתשלום מחלה כבר ב- 21.12.12. כמדוני זה היה כ- 40,000 ₪ ואני לא קיבלתי את הפעולה משתי סיבות. קודם כל הפרשה לימי מחלה זה לא דבר שנהוג לעשות כאשר אין חובת פדיון לימי מחלה, חובת פדיון קיימת לימי מחלה במגזר הציבורי ולא בפרטי. החברה חברה א' מדווחת על הכנסותיה והוצאותיה על בסיס מזומנים והכוונה כאשר מתקבלת הכנסה היא נרשמת וכאשר מתקבלת הוצאה היא גם נרשמת וכך זה מקובל וזה מה שהחברה הזאת עושה. לא ייתכן שחברה שמדווחת על בסיס מזומנים תיצור הפרשה כלשהי ובוודאי לא לימי מחלה לא הייתה מדווחת על בסיס צבירה זה לא היה מקובל. בנוסף, שולמו בחברה בשנת 2012 הוצאות משפטיות בסכום של 20,000 ₪ שכלולות לזכאים שונים שלא היו בשנים קודמות ודווקא את התשלום הזה אני מצאתי לנכון לא להתערב בו כי גם אם מדובר בתשלום שנוגע להליך הזה שבו אנו מצויים קיימת חוו"ד משפטית של ד"ר עו"ד אמנון רפאל בתחום המיסוי שקובעת שכאשר חברה מעורבת בהליך בדיני משפחה בוודאי כאשר היא חלק מההליך אז חלק מההוצאות המשפטיות המשולמות ניתן לייחס לחברה ואני בחרתי בזה שלא להתערב." (ההדגשות בקו - הוספו) (ראו: פרוט' מיום 11.6.17, עמ' 31, שורות 14-29).
ראו גם תשובות המומחה בחקירה נגדית ביום 2.11.2017, עמ' 44, שורות 21-34, שם חזר על עיקרי הדברים הנ"ל והנימוקים לאי הכללת שנת 2008.