241. הנתבע טוען כי אין לקבל את עמדת המומחה רו"ח קדר בחוות דעתו שהציג בפני בית המשפט שכן לטענת הנתבע המומחה לא בחן את הנתונים שהציג הנתבע בקשר להלוואה זו בנימוקו כי ההלוואה לא נרשמה בהצהרת ההון. הנתבע טוען כי סבר בטעות כי ההלוואה שקיבל מהוריו אינה צריכה להירשם בהצהרת ההון, אך אין לקבל את עמדת המומחה שלא בדק את סוגיית ההלוואה עקב טעות זו.
242. הנתבע טוען כי הציג גרסה אחת קוהרנטית באשר לסיבה מדוע הוריו לא עמדו על קבלת תשלום מחצית דמי השכירות בהתאם להסכמות ביניהם, והיא שמתוך אהבה והתחשבות בו ולאור כך שהתובעת בזבזה את הכנסותיה על עצמה והנתבע היה זקוק לכספים לשם מחייתו ולמען פרנסת התא המשפחתי – לא דרשו הוריו את תשלום מחצית דמי השכירות.
243. יצויין כי הנתבע טוען שאין צורך לדון בחובו של הנתבע בגין ההלוואה שניתנה לו על ידי הוריו אם ייקבע כי אין לתובעת זכויות בדירת הנתבע.
244. ממכלול השיקולים שיפורטו להלן שוכנעתי כי אין להכליל במסגרת איזון המשאבים את החוב להורי הנתבע בסך 100,000 $ עבור מימון דירת הנתבע.
245. אני מקבלת את טענת התובעת כי הנתבע לא הביא הסבר מניח את הדעת מדוע לא הציג בפני התובעת והוריה את הסכם הלוואת הורי הנתבע שנחתם ביום 5.3.91 ודורש מהם לשלם מחצית מהסכום, קרי 50,000 $, ולא 25,000 $ כפי שדרש שהורי התובעת ישלמו ביום 2.7.93. אולם אין בכך כדי להוכיח את טענת התובעת כי מדובר במסמכים פיקטיביים. התובעת לא ביקשה לחקור את אמיתות המסמכים ולא הביאה ראיות לטענתה זו.
--- סוף עמוד 52 ---
246. עדותו של הנתבע בעניין אופן קבלת הכספים הייתה רצופה סתירות פנימיות שלא נתמכו בראיות. כך למשל טען בתחילה כי הכספים שקיבל מהוריו הופקדו על ידו בחשבונו בבנק הבינלאומי והומרו לשקלים והועברו על ידו לקבלן אך מקורם בכספי הוריו (ראו: פרוט' מיום 7.1.8, עמ' 69, שורות 32-34, עמ' 70, שורות 2-15) או שהוריו שילמו ישירות למנהל העבודה או למתקין המטבח (ראו: פרוט' מיום 7.1.18, עמ' 70, ש' 16-24), ואילו בהמשך חקירתו טען שהוריו נתנו לו מזומן שהופקד על ידו לבנק והוא שהעביר הכספים לקבלן (ראו: פרוט' מיום 7.1.18, עמ' 71, ש' 12-14).
247. כמו כן הנתבע לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שלטענתו הכספים שהוריו הלוו לו היו לטובת מימון ושיפוץ הדירה בעת רכישתה ואילו חלק מהקבלות אשר צירף היו מתקופות מאוחרות יותר, כמו למשל התקנת ארונות עליונים במטבח (ראו: פרוט' מיום 11.1.18, עמ' 43, ש' 8- עמ' 44, ש' 2).