345. לאחר בחינת טענות הצדדים, עולה כי למעשה יש הסכמה ביניהם כי יש להשיב לבן את הסכום. על כן אני מקבלת את טענת הנתבע ומורה על השבת הכספים על ידי הצדדים בחלקים שווים, לבן --- בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום שהופקדו כספי הבן בחשבון הצדדים, קרי מיום 24.1.07 ועד ליום השבת הכספים בפועל.
346. בין הצדדים קיים פער קל בסכום אשר לטענתם יש להשיב לבן ---. האם טוענת כי מדובר בסכום של 73,614 ₪ וכי אין להורות על צירוף הפרשי הצמדה וריבית, ואילו הנתבע טוען כי הכספים הופקדו בשתי פעימות – 73,614 ₪ ו-5,486 (ראו: סעיף 98 לסיכומי הנתבע) ובסך כולל של 79,100 ₪ (ראו: נ/4 – מכתב בעניין העברת כספים מחשבון הבנק לחשבון הנתבע).
347. המומחה בחקירתו אף מאשר את טענות הנתבע באשר לגובה הכספים שהצדדים נטלו מהבן (ראו: פרוט' מיום 14.6.17, עמ' 31, ש' 24-33) ועל כן אני מקבלת את טענת הנתבע. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 24.1.07. אין מקום לקבלת טענת האם כי אין להשיב לבן את הסכום עם הפרשי הצמדה וריבית. כפי שהאם טענה על סכומים המגיעים לה כי יש להוסיף להם הפרשי הצמדה וריבית, אותו הכלל צריך לחול גם על הכספים המגיעים מההורים לבן.
348. אני קובעת כי הסכום שחייבים הצדדים לבן ישולם לבן עד ליום 1.7.19. מועד זה נקבע כדי לאפשר לשני הצדדים להתארגן על התשלום. מועד זה איננו תלוי במועד בו יסתיים איזון המשאבים בין הצדדים. לא מדובר בסכום שהצדדים אינם יכולים לעמוד בו ואין לכרוך את עניינו של הבן עד אשר ישולם איזון המשאבים בין ההורים.
349. על כן, אני מורה כי הכספים יושבו לבן --- עד ליום 1.7.2019 (גם אם עד למועד זה לא יסתיים איזון המשאבים בין הצדדים), באופן שכל אחד מהצדדים ישיב לבן --- מחצית מהסכום שנטלו מהבן, קרי 39,550 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום 24.1.2007 ועד לתשלום בפועל.
ה. איזון המיטלטלין בדירת המגורים
350. ביום 10.2.2005 קנו הצדדים במשותף את דירת המגורים. הדירה רשומה על שם שני הצדדים בחלקים שווים. הנתבע עזב את הדירה בחודש 9/2012 ומאז התובעת מתגוררת בדירה (בתחילה הילדים גרו עימה, אולם הבן --- עזב כעבור מספר חודשים, והבת --- עזבה אף היא בחודש 10/2017 ועברה לגור עם הנתבע) .
--- סוף עמוד 70 ---
351. יצויין כי הצדדים שניהם מסכימים כי הנתבע, ולאחר מכן גם הבן ---, נטלו מספר פריטי מיטלטלין בעת שעזבו את דירת הצדדים.