דיון והכרעה בתביעה לדמי שימוש תלה"מ 42466-02-17
448. בעת בחינת חבות בדמי שימוש, יש לבחון התקיימות שלושה רכיבים: שאלת החבות, תקופת החיוב, שיעור החיוב. רכיבים אלה ייבחנו כסדרם.
שאלת החבות - האם הנתבע זכאי לדמי שימוש מהתובעת?
449. הבסיס המשפטי לחיוב בעלים משותפים (לרבות בן/בת זוג) בתשלום דמי שימוש בגין שימוש בלעדי בדירת מגורים נעוץ בשלושה יתדות עיקריים: חיוב ישיר מכוח סעיף 33 לחוק המקרקעין תשכ"ט 1969; חיוב ישיר מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט; חיוב מכוח סעיפים 39, 61 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973.
450. בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 1492/90 זרקא נ' פארס (20.1.93), החיוב בדמי שימוש ראויים קם, רק אם השותף השתמש באופן בלעדי, שימוש אשר מנע שימוש מיתר השותפים. יחד עם זאת, העובדה שעקב סכסוך עוזב אחד מבני הזוג את דירת המגורים – אפילו מרצונו – אינה מעידה כשלעצמה כי הוא מוותר על זכויותיו הקנייניות בדירה ובכלל זה את הזכאות לקבלת שכר ראוי עבור השימוש (השווה: בע"מ 9881/05 פלוני נ' פלונית (9.4.06)).
--- סוף עמוד 87 ---
451. בעמ"ש 7396-12-09 פלונית נ' אלמוני (21.4.13) סקר כב' השופט שנלר את הפסיקה וסיכמה לענייננו:
א. בתי משפט המחוזיים וכן בתי המשפט לענייני משפחה, הכירו משך השנים באפשר/ות של חיוב בתשלום דמי שימוש ראויים, בין בני זוג, הגם תוך התחשבות השפעת היותם בני זוג הן על עצם החיוב והן על שיעורו.
ב. לכאורה, מצד אחד קיימת התעשרות של בן הזוג הנותר בדירה ומצד שני, לכאורה,
אין מקום להפוך את בן הזוג הנשאר לשוכר בעל כורחו.
ג. לאור חקיקת חוקי היסוד, יש לבחון את הנסיבות הן בהיבט של העילה הקניינית והן בהיבט של עילת עשיית עושר ולא במשפט.
ד. אין מקום לקבוע מסמרות וכי יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו, לא כל שכן, לנוכח הוראת סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979 לפיה בית המשפט רשאי לפטור מחובת השבה אם ראה "...נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת".
ה. גם התנהלות שיש בה משום חוסר תום לב, תהיה לה השפעה על קביעת החבות או הפטור.
ו. באשר למועד בו מסתיימת החבות, בדרך כלל המועד הקובע יהיה מועד פינוי הדירה בפועל.
452. כעת, יש לבחון את אמות המידה הללו לענייננו.
453. יש לבחון האם הנתבע איבד את זכותו לקבלת דמי שימוש בחלוף הזמן, מעת שעזב את בית המגורים בחודש 9/2012 או שישנה חבות מצד התובעת כלפי הנתבע בגין השימוש בבית: