465. אשר על כן אני קובעת כי לנתבע זכות לדמי שימוש ראויים בגין שימושה של התובעת בחלקו בדירה (מחצית).
466. כעת יש לבחון לגבי איזו תקופה זכאי הנתבע לדמי שימוש ובאיזה שיעור.
תקופת החיוב בדמי השימוש
--- סוף עמוד 90 ---
467. משהגעתי למסקנה כי הנתבע זכאי לקבלת דמי שימוש, כעת יש לבחון את תקופת החיוב, קרי ממתי עד למתי קיימת לנתבע זכאות לקבלת דמי שימוש.
468. בפנינו מספר נקודות זמן רלוונטיות לסוגיה זו:
8/2012 - הגשת תביעות על ידי התובעת ותחילת ההליכים המשפטיים בין הצדדים.
9/2012 - מועד עזיבת הנתבע את דירת המגורים.
11/2012 - מועד מתן החלטתי על הפרדת מגורי הצדדים.
6/2013 - פסק הדין בו נקבע בין היתר כי הנתבע ימשיך להתגורר מחוץ לדירת הצדדים.
ביום 12.2.14 – הצדדים התגרשו.
2/2017 - מועד הגשת התובענה לדמי שימוש על ידי הנתבע.
התובעת עדיין מתגוררת בדירה.
469. האם לאור הנסיבות שפורטו לעיל זכאי הנתבע למלוא התקופה שנתבעה על ידו: קרי ממועד עזיבתו את דירת הצדדים בחודש 9/2012 ועד למועד עתידי של פינוי דירת המגורים על ידי התובעת (או לחלופין פירוק השיתוף בה ורכישתה על ידי התובעת ככל שתחפוץ). אני סבורה כי במכלול הנסיבות העובדתיות והאישיות והראיות שהוצגו והתנהלות הצדדים – אין הנתבע זכאי למלוא התקופה הנתבעת.
470. שוכנעתי כי האיזון הנכון והצודק – גם בעילה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט - בין טענות הצדדים, ייעשה באמצעות קביעת מועד חיוב מאוחר יותר, ולא על פני כל התקופה שהתבקשה על ידי הנתבע.
471. מחד, מדובר בתקופה ארוכה של כ-6.5 שנים בהם התובעת מתגוררת בדירת המגורים (בחודשים הראשונים מעזיבת הנתבע התגוררה בדירה עם שלושת הילדים ולאחר מכן ועד לשנת 2017 עם שתי הקטינות) והנתבע זכאי לחלקו עבור השימוש בדירה אשר מחציתה רשומה בבעלותו. הנתבע עזב את דירת המגורים (בתחילה בהסכמת הצדדים ובהמשך בהוראת בית המשפט) מתוך רצון להרגיע את הרוחות בין הצדדים לאור רמת הסכסוך ביניהם. כמו כן וכאמור לעיל, הנתבע לא חדל במשך תקופה ארוכה מרצונו לשוב לדירת הצדדים.
472. מאידך, אמנם הנתבע הסכים לצאת מדירת הצדדים בחודש 9/2012, אולם עד לחודש 11/2012 הצדדים הסדירו שעות בהן התובעת עזבה את דירת הצדדים בכדי שיתקיימו בה הסדרי השהות בין הנתבע לילדיו. אין גם מקום מבחינה משפטית להפוך את התובעת מייד עם עזיבת הנתבע את הדירה ל"שכורת בעל כורחה" והפסיקה התייחסה בעניין זה למתן פרק זמן נוסף עד לתחילת החיוב.