458. בכל הנוגע לטענת הנתבע כי התובעת מתגוררת עם בן זוג בדירה - הנתבע לא הביא ולו ראשית ראיה לטענתו כי התובעת מתגוררת עם בן זוג בדירה ועל כן אני דוחה את טענותיו בענין זה.
459. אני מקבלת את טענותיה של התובעת בחקירתה כי בן זוגה לא מתגורר בדירתה ואינו משלם הוצאות עבור הדירה, אלא ישן בביתה מידי פעם:
"ש. מתי בן הזוג עבר לגור איתך בדירה?
ת. יש לי חבר אנו נפגשים מידי פעם והוא נשאר ללון אצלי עיתים רחוקות אצלי והוא לא גר אצלי.".
[...]
--- סוף עמוד 89 ---
ש. כלומר משנת 2014 בן הזוג היה ישן אצלך בבית?
ת. כן. יש לו דירה משלו ולא גר איתי, הוא לא משלם לי שכ"ד ולא משלם את הוצאות הבית. אם הנתבע לא לוקח את הבנות מה אני אמורה לעשות.".
(ראו: פרוט' מיום 15.6.17, עמ' 30, ש' 4-6 וש' 34-36)
460. כמו כן, יש לקחת בחשבון כי הבן --- עבר לגור עם הנתבע בשנת 2013 וכי בחודש 10/2017 הבת --- עברה אף היא לגור עם הנתבע בדירתו.
461. בכל הנוגע לטענת התובעת כי דמי השימוש באו לידי ביטוי בפסיקת המזונות ועל כן אין מקום לחיוב בדמי שימוש - התובעת עותרת לדחיית התובענה בטענה כי דמי השימוש הנתבעים באו לידי ביטוי והתחשבות בפסיקת המזונות במסגרת תמ"ש 12152-08-12, עת לא נפסק לנתבע תשלום עבור מדור הקטינים.
462. בפסק דין בתביעת המזונות בתמ"ש 12152-08-12 מיום 30.7.14 קבעתי לעניין המדור: "לא שוכנעתי כי יש לחייב האב בדמי מדור עבור הקטינות בגין המשכנתא על בית המגורים של הצדדים [...] העניינים הקשורים למשכנתא יתבררו בתיק הרכושי. לקחתי בחשבון בפסיקת המזונות כי כל אחד מהצדדים אמור לשאת במחצית המשכנתא."
463. דין טענתה של התובעת כי בשל תשלום המשכנתא על ידי שני הצדדים אין הנתבע זכאי לדמי שימוש, דינה להידחות. החיוב במשכנתא קשור לזכויות הרכושיות בין הצדדים. לו מי מהצדדים לא היה משלם משכנתא היה הדבר בא לידי ביטוי באיזון המשאבים ביניהם. אולם אין בין כך ובין החיוב בדמי שימוש ושלילת זכאותו של הנתבע לתבוע דמי שימוש, דבר.
464. יתרה מכך, יש לקחת בחשבון את משך ההליכים המשפטיים בין הצדדים ועצימות הסכסוך. גם בכך יש דווקא נסיבה המעידה כי הנתבע לכל הפחות זכאי לדמי שימוש לפחות לחלק מהתקופה. איזון בין הצדדים לגבי עצם החיוב צריך להילקח בחשבון בתקופת החיוב ובשיעור החיוב ולא בשלילת זכותו של הנתבע לדמי שימוש. נושא המשכנתא הוא נושא רכושי אחר והוא נדון ותערך בו התחשבנות ממילא בתיק הרכושי. תשלום משכנתא אינו מונע את הזכאות של הנתבע לדמי שימוש מעיקרם.