מהאזנה לשיחה עולה כי אביו של התובע (דוד), אשר חזר מחו"ל סמוך לפני השיחה לאחר שטיפל בדירה לפני צאתו, מנסה להבהיר לנתבע כי טיפל בבעיות שהיו בהתאם לבקשת בנו. הנתבע מנסה להכניס מילים לפיו כאילו אין חשמל בפרוזדור ולא עובד החשמל בחדר השינה, ודוד לא מאשר טענות אלו. דוד חוזר ואומר שמדובר בסכסוך בין הנתבע לבנו, וכי אמר לבנו מה צריך לעשות, אולם הוא אמר כי יטפל בעניין בעצמו.
הנתבע נתפס על המילים שאמר דוד : "יש בעיה בפרוזדור", ורואה באמירה זו הודאת בעל דין בכל טענותיו.
אין בידי לקבל טענה זו. מדובר בניסיון להוציא הדברים מהקשרם, שכן ברור מהאזנה לשיחה כי לא מדובר בתקלה בחשמל אלא בעניין שלא פורט בשיחה אשר דורש פעולה נוספת למערכת החשמל. בעדותו הבהיר דוד כי "הבעיה" הייתה רצונו של הנתבע לשנות את מערכת החשמל במסדרון, והבהרה זו מהימנה עליי ועולה בקנה אחד עם הממצאים שפורטו לעיל.
כמפורט לעיל, בחינת מכלול הראיות מלמדות כי מדובר היה בבעיה של שליטה במתגי התאורה במסדרון, אשר הטיפול בה מחייב הוספת קו הזנה והתובע בחר לא לבצע פעולה זו בעצמו. עולה כי אין לראות בדברי דוד כל הודאה בטענות הנתבע, ואין בשיחה כדי לשנות את מסקנתי כי לא נפל פגם מהותי במערכת החשמל אשר חייב את התובע לתקנה.
מכל האמור לעיל, עולה כי לנתבע לא הייתה עילה לשלוח את הודעת הביטול, ובכך שעזב את הדירה באמצע תקופת השכירות, הפר את ההסכם.
עזיבת המושכר
19. ממועד השיחה המוקלטת והתכתובות באוגוסט 2017, לא היה עוד קשר בין הצדדים עד סמוך לפני נטישת הדירה. התובע סבר לתומו כי נושא החשמל בא על פתרונו והצדדים ימשיכו ביחסי השכירות כסדרם.
ביום 11.04.18, שלח הנתבע לפתע מסרון: "סמי שלום. עקב שינוי במצב הכלכלי והמשפחתי אני נאלץ לעזוב את הדירה ב 25.04.18. אני מקווה שתפגין הבנה".
בתגובה, השיב התובע כי לא יכול לאשר יציאה מוקדמת ללא שוכר חלופי וגם פועל למציאת שוכר ועד אז מצפה שהתשלומים יכובדו. הצדדים אף ניהלו שיחה אשר תומללה ובה חזר הנתבע על המצג כאילו צריך לעזוב בגין מצב כלכלי ומשפחתי.
בניגוד למצג זה, טוען הנתבע כי לא הציג לתובע את הסיבה האמתית לעזיבת הדירה ואף הסתיר ממנו את העובדה כי במועד שליחת ההודעה, כבר חתם על הסכם השכירות לדירה החלופית. מדובר בהסכם מיום 10.04.18, לתקופה מיום 01.05.18 עם אופציות להארכה, תמורת 5,500 ₪.
הנתבע לפי הודאתו שיקר לתובע, לשיטתו מאחר ורצה לעורר אמפתיה ולהפיס את דעתו להסכים לסיום יחסי השכירות. כאשר אדם משקר ביודעין קשה לקבוע מתי אומר הוא אמת, ולא מצאתי לקבל את טענתו כי שיקר בהודאה זו לצורך פיוס התובע. בנוסף, לא מצאתי כי ניתן לקבל את ההסבר שניתן לראשונה בעדותו כי לא פינה את הדירה קודם לכן מחשש כי שיקים שמסר סוחרו לצד שלישי.