פסקי דין

תא (ת"א) 21303-05-17 יוסף שוחט נ' רון סלע - חלק 16

29 יוני 2020
הדפסה

47. התובע לא הראה כי נתן תמורה לאחר שהשטרות נחתמו אלא טענתו כי השטרות נחתמו לשם הסדרת חוב שמקורו בכספים שהתובע העביר מכבר לנתבעים, טרם חתמו על השטרות. הבסיס לטענתו לעניין חוב הנתבעים הוא ההסכם וחילופי דוא"ל עליהם הצביע. מדובר על חוב שמקורו בעבר. אמנם התובע לא העלה בסיכומים מטעמו כל טענה מתחום דיני השטרות למעט נטל הראייה על אוחז השטר, אלא התרכז בהיבט החוזי אולם לצורך הכרעה בתיק, שיסודו בתביעה שטרית, יש לבחון היבטים אלו.

48. בהתאם לסעיף 26 (א)(2) לפקודת השטרות, תמורה בת ערך לשטר יכול שתהא "חוב קודם או חבות קודמת". טענת התובע לתמורה שניתנה בעבר נמצאת במסגרת הסעיף, וככל שיש לה יסוד, התובע שאינו אוחז כשורה, יכול להיחשב כאוחז בעד ערך כקבוע בסעיף 26 (ב) לפקודת השטרות. יש לבחון האם מדובר בתמורה שעניינה הסדרת / פירעון חוב קודם כגרסת התובע, או תמורה עתידית שעיקרה השקעת התובע במיזם של הנתבעים.

49. לאחר בחינת הראיות והעדויות שהובאו בתיק דנא מעדיף את גרסת הנתבעים, לפיה, ההסכם אינו עומד בפני עצמו, אלא מבטא רק חלק מן ההתחייבויות ההדדיות שנטלו על עצמם הצדדים. עדותם מהימנה בעיניי ומתיישבת עם העדויות והמסמכים שהוצגו בפניי. אדם סביר שהינו איש עסקים ופועל למטרת רווח, לא יתקשר בעסקה בה יצטרך להחזיר כפל ההלוואה שכלל לא לקח וכלל לא היה חייב בפירעונה, ובתוספת ריבית שנתית בשיעור24%. עולה כי בעת שחתמו על ההסכם ועל השטרות, סברו, על סמך מצג של התובע והתחייבות שנתן בעל פה, כי חתימתם מותנית בהתחייבותו של התובע, להשקעת מיליון דולר ארה"ב בחברה שבבעלותם, לטובת המיזם הנוסף שהחלו לקדם, וראו בהשקעתו העתידית התמורה. התובע לא השקיע ,לאחר החתימה על השטרות ,במיזם של הנתבעים ולא נתן התמורה המובטחת. לפיכך מורה על דחיית התובענה.

סוף דבר
50. מורה על דחיית התובענה.

51. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

52. מורה על סגירת תיקי ההוצל"פ וביטול כל ההליכים שננקטו מכוחם.

53. הפיקדונות שהופקדו על ידי הנתבעים, בצירוף פירות ההפקדה, יושבו לנתבעים באמצעות ב"כ.

ערעור לבית המשפט המחוזי כדין

ניתן היום, ז' תמוז תש"פ, 29 יוני 2020, בהעדר הצדדים.

נמרוד אשכול

עמוד הקודם1...1516