34. כל התנאים היו מוסכמים, ונותרה רק הכרזה על ההצעה הגבוהה ביותר, שהיא הצעת התובעת, כהצעה הזוכה. על פי כללים אלה, זכאית התובעת לפיצויים בשל ההכנסה שנמנעה ממנה בין המועד הסביר להכרזה עליה כזוכה במכרז וחתימת הסכם עמה, שבועיים לאחר שהוסרה המניעה לכך ביום 5.8.12, לבין המועד שבו הוחזרה לה הערבות, 6.12.12, דהיינו לתקופה מיום 19.8.12 עד 6.12.12, שהם 3.6 חודשים.
35. התובעת הציגה את חוות דעתו של אינג' רענן חסידוף (ת/7), לפיה ניתן להעריך שבתחנה בסדר גודל של תחנת חוף-הכרמל יהיו לפחות 100 חברים, וכי דמי חבר בסך 1,500 ₪ בתוספת מע"מ בשנת 2011 הם סכום סביר. הנתבעת לא טענה לעניין מומחיותו של אינג' חסידוף. אני דוחה את טענתה של הנתבעת, שחוות הדעת מבוססת כולה על עדויות שמיעה. חוות הדעת מבוססת על נסיונו ארוך השנים של אינג' חסידוף בענף המוניות. אמנם, המומחה לא ידע להגיד כמה נוסעים משתמשים, אם הרכבים שחונים הם רכבים של משתמשים ברכבת או של מי שמגיעים לחוף הים, וכמה מנוסעי הרכבת מגיעים לצד המערבי, וכמה מגיעים לצד המזרחי של התחנה, אך נושאים אלה קשורים יותר לאפשרות להפיק הכנסות נוספות על מיסי התחנה, והמומחה הבהיר שחוות דעתו אינה מתייחסת לאפשרות זו. על כן, אני מאמץ את חוות דעתו של המומחה, לפיה היו צפויים להיות בתחנה 100 חברים המשלמים לפחות 1,500 ₪ בתוספת מע"מ לחודש, ובסך הכל 150,000 ₪ בתוספת מע"מ לחודש. הכנסה זו נמנעה מהתובעת בשל מעשי הנתבעת.
36. מטעם התובעת הוגשה גם חוות דעתו של רואה החשבון רגיד סוילם, לפיה הוצאות ההפעלה לחודש, כולל דמי היתר שהתחייבה התובעת לשלם בסך 286,001 ₪ לשנה הם 81,333 ₪. ב"כ הנתבעת לא חלק על סכומי ההוצאות. מכאן, שהפסד הרווח לחודש הוא 68,667 ₪, בתוספת מע"מ.
37. לפיכך, סכום נזקה של התובעת שעל הנתבעת לשלם לה הוא מכפלה של הפסד הרווח החודשי, 68,667 ₪, בתוספת מע"מ, ב-3.6 חודשים, דהיינו 247,201 ₪.
סיכום:
38. על פי כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 247,201 ₪ בתוספת מע"מ, ובתוספת 6,180 ₪ עבור אגרת בית המשפט ועוד שכר טרחת עורך דין על פי תקנה 512 והתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין בסך 20,000 ₪, ועוד הוצאות המומחים, כפי שיוכחו על פי בקשה שתוגש על ידי התובעת בתוך 7 ימים מהיום.
ניתן היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
ד"ר מנחם רניאל