לטענה זו אין בסיס. כפי שאפשר להיווכח בעליל מסקירת הסוגיה בספר עיר הקודש והמקדש, הוויכוח בין הרבנים הפוסקים שעסקו בשאלת יום קריאת המגילה בשכונת בית יעקב הוא ויכוח הלכתי טהור בשאלת התפשטות עיר שיש לה חומה, דין "סמוך לכרך" ושיקולים פנים־הלכתיים נוספים, ואין לו נגיעה כלל ועיקר למידת היותו של הרב הפוסק "ציוני" במשמעות הפוליטית של מונח זה. (ראו עוד: הרב יהודה זולדן מגילה במוקפות חומה: מקרא מגילה בירושלים ובערי ארץ ישראל המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, יפה נוף, 2012; ראובן גפני, בית תפילה: בתי כנסת חבויים בלב ירושלים: ימין משה, מחנה ישראל, נחלת שבעה, אבן ישראל, יד יצחק בן־צבי, 2008.)
כרב בית הכנסת והשכונה שירת במשך כארבעים שנה הרב ר' אברהם אדלר זצ"ל, שביתו היה ממוקם מול בית הכנסת (זכריה שבתי, ירושלים של מטה, אריאל, 2003, 69). על פי רשימות דברי הימים, האמן הירושלמי ר' יצחק ב"ק צייר בתחילת שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה ציורי מקום קדוש על כל אחד מארבעת קירות בית הכנסת בית יהודה: הכותל המערבי, קבר רחל, קבר שמעון בר יוחאי וקבר ר' מאיר בעל הנס. התמונות צוירו בחלק העליון של הקיר, ומחבר ביניהן עיטור דמוי וילון. היה זה אחד מבתי הכנסת הראשונים מתוך כשמונה־עשר שצייר ב"ק, אשר ציוריו המרהיבים ב'ישיבה הגדולה' במאה שערים היו גולת הכותרת ליצירותיו (שלו, נחלאות, 106; אריאלה אמר, "הבט נא
--- סוף עמוד 23 ---
השמיימה"; ציורי הקיר ב'ישיבה הגדולה מאה שערים'' בתוך: (עורכים: גבריאל ברקאי ואלי שילר) אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 176, ירושלים, הוצאת ספרים אריאל, תשס"ז – 2006, 6, 12).
על ייסוד שכונת בית יעקב (ועל מאפייני המשתכנים ופה ושם גם על בית הכנסת בית יהודה) ראו עוד: פנחס גרייבסקי, מגנזי ירושלים, חוברת קכה, בשעריך ירושלם ירושלים הבנויה (תרצ"ז), ג–ד; פנחס גרייבסקי, ספר היישוב (תרצ"ט), עמ' 25, 92, 97; פנחס גרייבסקי, יובל לשכונת בית יעקב, זכרון לחובבים הראשונים, ד, תרפ"ז 8; יוסף יואל ריבלין, מאה שערים, ההסתדרות הציונית בסיוע מוסד הרב קוק, 1947, עמ' 15; יצחק שפירא ירושלים מחוץ לחומה, הוצאת הספרים הארץ-ישראלית, תש"ח, 94; שלמה זלמן ריבלין, מדרש שלמה, מגילת יוסף, 22–23; א' ר' מלאכי, ירושלים החדשה בשנת תרל"ו, בתוך חורב מוקדש לתולדות ישראל וספרותו, אברהם ווייס עורך, כרך יב, תשרי תשיז, ניו יורק, 245, 247; יצחק בן־צבי, ארץ־ישראל ויישובה בימי השלטון העות'מאני, מוסד ביאליק, תשט"ו, 367; ישעיהו פרס, מחקרים בידיעת הארץ וטופוגרפיה מקראית, קרית ספר, 1961, עמ' 48; אליעזר רפאל מלאכי, פרקים בתולדות הישוב הישן, הקיבוץ המאוחד, 1971, עמ' 127, 129, 131; נתן שור, תולדות ירושלים, כרך 3, דביר, 1987, עמ' 724; בן-ציון גת, הישוב היהודי בארץ ישראל בשנות הת״ר – התרמ״א (1840 – 1881), אגודת שוחרי הגימנסיה העברית, 1962, עמ' 298; יורם צפריר, ירושלים, יד יצחק בן־צבי, 1980, עמ' 242.