--- סוף עמוד 22 ---
לריחוקה של השכונה מירושלים העתיקה ומיתר השכונות החדשות הייתה נפקות הלכתית בשנים הראשונות לייסודה. בפעם הראשונה מאז הקמת השכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה עלתה לדיון שאלת קריאת המגילה בפורים – האם יקראו אותה דרי השכונה בט"ו באדר כמו בירושלים שבין החומות, או שמא בי"ד באדר כמו בערי הפרזים. הרה"ג יחיאל מיכל טוקצינסקי מייחד בספרו עיר הקדש והמקדש (חלק שלישי, ירושלים תשכ"ט [להלן – עיר הקודש והמקדש]) פרק גדול ורחב (פרק כז) ל"קונטרס קריאת המגילה והפורים בירושלים החדשה". הרב טוקצינסקי מציין כי שאלת קריאת המגילה בשכונות ירושלים החדשה הייתה נושא למשא ומתן הלכתי בין רבני ירושלים וגדוליה:
"קרוב ליובל וחצי שנים, מאז נבנתה שכונת 'בית יעקב' במערב העיר בשנת תרל"ח. בשנים הראשונים לבניינה קראו שם בי"ד בברכה ובט"ו בלא ברכה [...] ואחר כך החלו גם שם לקרות רק בט"ו" (עיר הקודש והמקדש, שפ–שפא).
הרב טוקצינסקי דן גם על גט שמצא ב"נרתיק הגיטין" של הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל מרא דקרתא דירושלים, אשר נכתב בשנת תרמ"ד בשכונת בית יעקב. בגט נכתב: "כאן במתא דמקריא בית יעקב דיתבא על מי בור הסמוכה למתא ירושלם דיתבא על מי שלח ומי בורות." הרב טוקצינסקי משער שמן הסתם היה מדובר בגט שכיב מרע, שלא היה אפשר לסדר את הגט במקום הרגיל בבית הוועד שבחצר רבי יהודה החסיד הסמוכה לבית הרב סלנט, "ומשום שהיתה כנראה שכונה זו רחוקה יותר מעיבור העיר ובתוך תחום העיר כי על כן כתבו 'מתא בית יעקב הסמוכה לירושלם'". הרב טוקצינסקי מבחין בין שכונת בית יעקב – בשנים הראשונות לייסודה – לשכונות אחרות, כמו שכונת מאה שערים, שהיו מצויות כבר אז בתוך עיבור העיר אף שהן מחוץ לחומות, שנהגו לכתוב בגט רק "מתא ירושלים דיתבא על מי שלח ומי בורות" כמו שכותבים בגט הנכתב בתוככי ירושלים העתיקה (עיר הקודש והמקדש, שיח–שיט). שכונות חדשות שקמו ומילאו את שטחי האדמה השוממים שבין בית יעקב לעיר העתיקה הכריעו לבסוף את הכף, ובית יעקב, כמו שכונות חדשות אחרות, נכללה בתחום ירושלים (עיר הקודש והמקדש, שיא; שלו, נחלאות, 109).
ב"כ המערערים מציין בכתב הטענות שנסרק לתיק בית הדין הגדול ביום י' בניסן תשע"ד (10.4.2014) כי:
"עצמאות בית הכנסת בית יהודה מול עמדת רבניה החרדים של ירושלים באה לידי ביטוי בימיו הראשונים של בית הכנסת בדבר קיום קריאת המגילה ביום ט"ו כבירושלים שבין החומות."