(נעיר כי מטעמי נוחות נשתמש גם להלן באזכור השנה 1885, כפי שננקט עד כה ברוב כתבי הטענות והתגובות וכנ"ל, אף כי נתון זה אינו מדויק.
לפנינו שני תרגומים לפסק דינו של בית הדין השרעי המאשר את ההקדש שיכונה להלן "הקדש גראף" – (א) תרגום ישן שעליו חתום יחזקאל שבת, רשם התביעות (נושא את התאריך 18.1.1940), להלן גם: י' שבת; (ב) תרגום חדש של גב' אלישבע בן שמעון (סימון) פיקאלי – מומחית לתרגום תעודות, מסמכים ושטרות וואקף מתקופת השלטון העות'מאני (בין היתר השתתפה בפרויקט הסג'ל – חקר תעודות בית הדין המוסלמי בירושלים בתקופה העות'מאנית, יד יצחק בן צבי, ירושלים ובהוצאה לאור של ארבעה כרכים בשם "יהודים בבית המשפט המוסלמי" ובהם תרגום וסיכום של תעודות רבות על יהודי העיר בתקופה זו, כולל שטרי הקדש), להלן גם: בן שמעון פיקאלי.
לפי תרגומו של י' שבת פסק הדין נושא את התאריך 23 ד'ו אל־קעדה שנת 1301 להג'רה – תאריך ש"תרגומו" הוא כ"ד באלול תרמ"ד – 14.9.1884.
בתרגומה של בן שמעון פיקאלי תאריך חתימתו של פסק הדין אינו 23 ד'ו אל־קעדה אלא 13 ד'ו אל־קעדה, דהיינו י"ד באלול תרמ"ד – 4.9.1884 מועד זה תואם גם את הנקוב בשטר ההקדש עצמו – "13 לחודש זי [ד'ו] אלקאעדה שנת 1301", מסתבר אפוא, ולהלן נעיר על כך עוד, שהמועד הנקוב בתרגום זה הוא המדויק יותר.)
--- סוף עמוד 9 ---
הליכי בית הדין האזורי ב'מהדורא בתרא'
בהתאם להחלטת בית הדין הגדול קיים בית הדין האזורי דיון ביום כ"ה במרחשוון תשע"ב (22.11.2011) ובו שמע את עמדות הצדדים ביחס לשאלת הזהות בין הקדש גראף להקדש בית יהודה. מר נובוסלסקי נאמן ההקדש העיד בפני בית הדין כי מדובר בשני הקדשות שונים. הרב פישל אדלר, מנהל חברת האשד תמך בדברים. בית הדין האזורי (הדיינים הרב ישראל יפרח – אב"ד, הרב מאיר יששכר מאזוז והרב יוסף גולדברג) עיין במסמכים שהיו לפניו וקבע בהחלטתו מן המועד הנ"ל כי אין קשר בין ייסוד הקדש גראף להקדש בית יהודה, ולפיכך הגיע למסקנה כי הקדש בית יהודה הוקדש לראשונה בפני בית הדין הרבני:
"התקיים דיון והוצגו מסמכים, שמענו ארוכות מנאמן בית יהודה, זאב נובוסלסקי שהוא מכהן למעלה משישים שנה כנאמן בית יהודה, והוא מתאר בפרוטרוט שהקדש גראף אין לו שייכות להקדש בית יהודה. אלו הם שני בניינים רחוקים מזה ואין להם שום קשר.
לדבריו: 'מי שניהל את הקדש גראף ראה שאנו מנהלים את הקדש בית יהודה כראוי, בקשו ששניים מהגבאים ינהלו גם את הקדש "גראף" וכך נוצר הקשר, לאחר מספר שנים אחרי שהרב אדלר נפטר, פנינו להרב רוזנטל מהקדש הורודנא שינהל אותו, ומאז כולל הורודנא מנהל את הקדש גראף.'