ג. מתוך החלטת בית המשפט מיום 15.3.1944 ניתן לראות בבירור, שהאנשים שהופיעו בפניו יחד עם ב"כ כלל לא ביקשו המרת הקדש דתי שרעי להקדש ציבורי. הם לא גילו לבית המשפט בכלל שהיה הקדש שרעי, וגם לא גילו לו שנתיים קודם לכן, שהם ביקשו מבית הדין לאשר את שטר ההקדש ולמנות נאמנים. אין אנו יודעים מה היו השיקולים שלהם לפנות לבית המשפט לאחר אישור שטר ההקדש בבית הדין, מכל מקום ברור שהייתה כאן הטעיה והסתרת האמת מבית המשפט.
הואיל והדיון בבית המשפט התקיים במעמד שני צדדים שהיו בעלי אינטרס שווה, לא היה מי שיגלה את אוזנו של בית המשפט בדבר מה שהוסתר ממנו.
מכל מקום, ברור שפעולות בלתי חוקיות אינן יכולות לקבוע עובדות בדבר סמכויות בית הדין.
--- סוף עמוד 8 ---
גם בבקשתם הנוכחית מתעלמים המבקשים משטר ההקדש ומההחלטה בשנת תפר"ח, ומטעים בכך את כל הגורמים שהבקשה נשלחה אליהם, לרבות עו"ד נירה דוראני היועץ המשפטי לרשם הקדשות.
ד. לאור האמור הסמכות לפקח על ההקדש היא לבית הדין הרבני, והדיון יתקיים במועדו."
הליך הערעור בבית הדין הגדול
על החלטת הסמכות הגישו הנאמנים זאב פרלשטיין וזאב נובוסלסקי בקשת רשות ערעור לבית הדין הגדול בתיק שלפנינו. הרשות ניתנה והליכי בית הדין האזורי עוכבו (החלטה מיום כ"ב בטבת תשס"ט (18.1.2009)). היועץ המשפטי לממשלה ביקש להצטרף כצד לערעור, ובקשתו נענתה בחיוב. עו"ד אלעד פרסקי, סגן בכיר לפרקליט המדינה, הגיש כתבי טענות בשם היועץ המשפטי לממשלה ותמך בעמדת המערערים. לאחר דיון שהתקיים ביום ט"ז באייר תשס"ט (10.5.2009) נקבע כי המערערים בתיק יהיו נאמני ההקדש, ומנגד – המשיבים יהיו המפקח על ההקדשות, היועץ המשפטי לממשלה, חברת האשד ותלמוד תורה עץ חיים.
במהלך בירור טענות הערעור טענו חלק מהצדדים כי בית הדין האזורי נסמך בין היתר על מינוי אפוטרופוסים שעשה בשנת תרפ"ח על הקדש (גראף) שנוצר במקור בפני בית הדין השרעי וכונן מחדש בפני בית הדין הרבני על פי בקשת אפוטרופוסיו. אך מתברר כי הקדש בית יהודה והקדש גראף הם שני הקדשות שונים ומצויים בשתי חלקות שונות בגוש 30073. נטען כי הקדש גראף הוא אמנם הקדש שכונן בפני בית הדין השרעי בשנת 1885 בעוד הקדש בית יהודה (שחברת האשד כינתה אותו "הקדש סלומון-אשכנזי") כונן לראשונה בשנת 1942 על ידי האפוטרופוסים טוביה סלומון ושמריה אשכנזי בפני בית הדין הרבני, וכעבור כשנתיים – בבית המשפט המחוזי המנדטורי. לאור זאת ביקשו ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, חברת האשד ונציגי ת"ת עץ חיים – כל אחד מהם בנפרד – כי העניין יוחזר לבירור נוסף בבית הדין האזורי. בית הדין הגדול נעתר לבקשה בהחלטה מיום א' בסיוון התשע"א (3.6.2011). עם זאת, הערעור על החלטת הסמכות נשאר תלוי ועומד.