ש. אבל אם אדוני אומר לי עכשיו שיש גם בטן באמצע, אז בהכרח אפשר להשוות בין הקורות המשניות שאינן באמצע. אם אדוני אומר שהכל שקע בחתיכה אחת, אז החולשה לא יכולה להיות בכשל, היא לא יכולה להיות בקורה. כל הקורה ירדה בחתיכה אחת, הכשל חייב להיות בצדדים שאוחזים את הקורה הזו.
ת. הלחץ שנוצר כתוצאה מהגמלון הפעיל את זה על הקירות. והקירות זזו אנכית
ש. זה אני מבין אדוני, כדי שזה יקרה, הקורה האמצעית חייבת לרדת כדי שתתבצע דחיפה הצידה.
ת. חייבת לרדת, היא יכולה לרדת גם במקביל וגם אולי עם שקע קטן כי היא חלשה מדי באמצע. זה מרחבי... הקורות המשניות לוחצות בצדדים על הקירות... וזה אחד ליד השני. ובסוף אולי בקצה יותר קשיח, אז זה זז אבל פחות מהאמצע. אני לא יודע, כל הקורות הן במקביל אז יכול להיות שהן זזו במקביל, אני לא יכול לתאר את זה... העיקר שזה גרם ללחץ על הקירות מסביב"
236. המומחה אישר כי לפי סעיף 5.03 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) האחריות להתחשבות באופן התפשטות והתכווצות חומרים והשימוש בעץ בגג רובצת על מתכנן השלד שעשה את החישובים הסטטיים (עמ' 62 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 4-12). תקנה 5.03(1) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) קובעת כי "שיטת בניה תהא מבוססת על חישובים סטטיים ומבחנים הנדסיים ויתקיימו לגביה תנאים אלה: (1) החישובים הסטטיים יוכיחו כי נעשה בהם ניתוח ברור על פעולת הכוחות המתהווים בשלד על-ידי העמסים ונתמלאו הדרישות הקונסטרוקטיביות לגבי השלד תוך מתן הדעת על תכונות חומרי הבניה". כלומר, על המתכנן לכלול בחישובים הסטטיים את הכוחות שמפעיל הגג וכן קונסטרוקציית העץ, שלדברי המומחה התפשטותה והתכווצותה במפגש עם קירות הבטון הוסיפה "לכוחות האופקיים שמפעיל גג הרעפים על הקירות" (מ/1, עמ' 9). חישובים סטטיים כאמור נערכים על ידי מתכנן השלד, והדבר מצביע על מעורבותו של נתבע 2, מתכנן השלד בתכנון הגג. כך עולה גם מהאמור בתקנה 15.5 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות). תקנה 15.5(1) קובעת כי התיאור הגרפי הכלל של השלד "יפרט את עיקרי הקונסטרוקציה, מיקומם של עמודים, קורות, תקרות, אגדים, מרישים, קירות נושאים, את חיזוקי הרוח ורכיבים אחרים שיש להם חשיבות לענין, הכל בהתאם לסוג השלד" (ההדגשה שלי- מ' ר'). על כן אני קובע, בניגוד לטענת הנתבעים, שתכנון גג הרעפים במקרה דנן היה באחריות נתבע 2 כמתכנן שלד הבניין, ולא באחריות האדריכלית.