--- סוף עמוד 8 ---
32. עילת התביעה כנגד הנתבעים היא כשל תכנוני שיצר לכאורה סדקים במבנה השלד בצורה אלכסונית, סדקים שעוברים בעמודי בטון, פיתול עמודי בטון וטענות דומות שנטען שלא הוכחו אלא להיפך. נמצאו רק סדקים במחיצות בלוק, סדקי טיח, סדקים בהעדר ביצוע עבודה במחיצות הבית, כמו גם סדקים שנמצאו ב-3 מקומות קטנים במעטפת הפנימית להבדיל מהחיצונית. מקום בו נטענו טענות של שקיעה או תפיחה, לא נמצאה בעניין זה ולו ראיה אחת. לא ניתן היה לראות תפיחה של חלק מהמבנה או שקיעתו, ולא נראה ריצוף מתרומם או אפילו שוקע.
33. לטענת הנתבעים, כאשר קיימים סדקים בקירות המבנה, יש צורך להבין תחילה מה מקורם וסוגם, ורק לאחר מכן ניתן לברר אם הם ניתנים לטיפול ובאיזה אופן. סדקים אנכיים ואופקיים מופיעים בדרך כלל בין חגורות לקיר בלוקים, בין עמודים לקיר בלוקים, מעל ומתחת לחלונות וליד חלונות כיס. סדקים אלו אינם מעידים על סכנה ליציבות המבנה, אלא הם רק פגם אסטטי ונובעים משינויי טמפרטורה, לחות והתנהגות תרמית שונה בהתכווצות והתפשטות של הבלוקים לעומת הבטון, ולעיתים גם בינם לבין עצמם. נטען, שהתובעים לא הוכיחו שהנזקים הנטענים מקורם בהתנהגות או מחדל של הנתבעים, שלא לומר בשל קשר סיבתי הנובע מהם.
34. לטענת הנתבעים, מומחה בית המשפט הציג בחוות דעתו שתי אפשרויות לטיפול במבנה: חיזוק המבנה והריסת המבנה ובנייתו בחדש. המומחה בחר שלא להמליץ על אף אחת מאפשרויות אלה, תוך שציין כי בחלופה הראשונה עדיין עלולים להופיע סדקים בכל אזורי השיקום, ואילו השיטה השנייה היא הבטוחה ביותר. ואולם, מומחה בית המשפט לא מונה לומר מהי השיטה הבטוחה מבין השתיים, אלא לחוות דעתו על הטיפול הסדקים ככל שיימצאו על ידו.
35. הנתבעים טענו שלא בכדי לא מצא מומחה בית המשפט, למרות קביעותיו ביחס לסדקים והגורם להם, להורות בהכרח על הריסת המבנה ובנייתו מחדש. אילו היה מדובר במבנה מסוכן, הוא בוודאי לא היה משאיר לבית המשפט שאלה כה חשובה, מקצועית ואקוטית שעניינה מתבסס על גורם מקצועי, שיכול לסכן חיי אדם, והיה מורה על הריסתו ובנייתו מחדש. דווקא משום שלא מצא לעשות כן, הדבר מלמד שאין כל חשש וגם לגישתו טיפול אחר מספיק. לא נמצא כל סיכון במבנה, שלא לומר צורך המחייב הריסתו ובנייתו מחדש.
36. הנתבעים טענו שהתובעים חסכו בהוצאות הכרוכות בהתעסקות עם קבלן רשום והכניסו שינויים בבניין בקורת הגג, לרבות מתן הסכמה בדבר חפירות מתחת לגובה מפלס הכניסה על פי תכנית מאושרת. אדם שמתכנן את הקמת ביתו ומשקיע בכך משאבים רבים צריך לברר מהם ההליכים השונים שעליו לעמוד בהם. תמוה בעיני הנתבעים מדוע תובע 2 לא בירר על מה הוא חותם כשחתם עם קבלן השלד על הסכם בו לא הופיע כקבלן רשום ומקום בו נתן הסכמתו לחפירת שכנים מתחת למפלס קיר הפיתוח, ושבכלל הסכים לשנות מהתכנון האדריכלי שבוצע ולהגדיל את קורת העץ הראשית. התובע 2 שימש כקבלן ראשי עת בחר את הקבלנים ופעל מולם ומתוך כך אחריותו הכוללת לבניית המבנה.