--- סוף עמוד 7 ---
26. התובעים ביקשו לקבוע, כי נתבע 2 אחראי למלוא הנזקים בבית התובעים וכי התרופה לנזקים אלה היא הריסה ובנייה מחדש, ולא דריכה. לטענתם, יש להתחשב בהתנהלותו הלא תקינה של נתבע 2, שטען טענות שונות וסירב לקבל על עצמו את האחריות למצבו הלא תקין של הבית וגרם להימשכות סבלם של התובעים. בשל כך, יש לטענתם לקבוע לטובת התובעים את עלות ההריסה והבניה מחדש על פי חוות הדעת, עוגמת נפש, עלות הובלה ומגורים חלופיים. יש גם לחייב בגין אגרות והיטלים, עלויות חוות הדעת של בן עזרא, סידאוי ומומחה בית המשפט. כן יש לחייב את הנתבעים בהוצאות משפט, שכר טרחת עו"ד ומע"מ כחוק.
טענות הנתבעים והמודיעים לצדדים השלישיים
27. לטענת הנתבעים, לתובעים אין עילת תביעה כנגד נתבעת 1. נתבעת 1 שורבבה לכתב התביעה המתוקן בשנית אך בשל היותה מעסיקתו של נתבע 2, אך לא נמצאה חתימה של נתבעת 1 על הסכם עם התובעים, ולמעשה אין כל התקשרות של נתבעת 1 למול התובעים.
28. בנוסף להעדר קשר חוזי בין נתבעת 1 לתובעים, נטען כי יש לדחות את טענת התובעים לאחריות נתבעת 1 למעשי נתבע 2 לאור האמור בסעיף 14 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין"), הקובע מתי תחול חבות של המעביד בגין מעשיו של עובדו, כאשר חובה זו לא תחול מקום בו לא הרשה המעביד את המעשה. נטען שהתובעים לא הוכיחו שנתבעת 1 הרשתה לנתבע 2 את המיוחס לו בכתב התביעה המתוקן בשנית. לא הוכחה אחריותה של נתבעת 1 בטענות המיוחסות בכתב התביעה, ולבטח לא אחריות מעסיק.
29. נטען, כי התובעים נושאים בנטל השכנוע ואין מקום להעבירו לכתפי הנתבעים לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, שכן לא מתקיימים התנאים האמורים בסעיף זה. התובעים הציגו גרסה עובדתית מפורטת בדבר תכנון לקוי של כלונסאות, העדר חישובים סטטיים, תכנון יסודות שלד ללא שניתן דו"ח יועץ קרקע, העדר פיקוח עליון וכדומה, ולכן לא מתקיים יסוד "אי-הידיעה" ואין להעביר את נטל הראיה לכתפי הנתבעים.
30. לטענת הנתבעים, אין חובת זהירות מצד מי מהנתבעים כלפי התובעים. הנתבעים לא יכלו לצפות, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק, שכן הנזק הנטען אינו קשור ואינו נובע מהתכנון או מהפיקוח העליון שחב בו נתבע 2 בלבד, אלא מעבודות אשר בוצעו שלא כדין במחיצות של המבנה, שאינם באחריות הנתבעים.
31. נטען, שמתוך הסתכלות כללית על עדויות הצדדים ובאחריות המוטלת על נתבע 2 כמתכנן, יוצא שנתבע 2 נקט באמצעי זהירות סבירים למניעת הנזק הצפוי, הגם שאינו כתוצאה ממעשיו או מחדליו. בפני בית המשפט הונחו תכניות העבודה של נתבע 2 ונשמעו עדים שהעידו בדבר מיקומם של הסדקים וכי הם נמצאים באזורי מחיצות בתוך הבית, באזורי הבלוק ושלא באזורים מוקשחים. משאין כל ראיה שמדובר בסדקים עוברים מצד לצד מבחוץ לבפנים, אין לקבוע שנתבע 2 לא נקט בתכניותיו אמצעים סבירים למניעת נזק צפוי עת הקשיח את המבנה.