--- סוף עמוד 62 ---
צריך לבדוק אותן. הוא רק "בודק את הבית, אחרי גמר השלד אני בודק את הבית בלי מחיצות ואני הולך" (עמ' 51 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-15).
254. המפקח העיד שנתבע 2 הגיע לעשות בדיקות רק בתקופת השלד, "לא בגמר השלד. אחרי גמר השלד הוא לא הגיע יותר, לפחות ממה שאני יודע" (עמ' 74 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 37-38). הוא הוסיף, כי נתבע 2 נכח ביציקות והסביר שכשמסיימים את גמר השלד, כולל יציקות תקרה, מחכים 10 ימים שהבטון יתייבש ומפרקים. "המהנדס כבר לא נמצא בסיפור הזה. עושים שורה ראשונה של המחיצות בתוך הבית, מגיעה האדריכלית יחד עם בעלי הבית, יחד עם הקבלן, יחד איתי, ומחליטים לגבי המחיצות. הקונסטרוקטור, לשאלתך, כבר לא נמצא בזמן הזה". לדבריו המהנדס, נתבע 2, לא נכח בשלב המחיצות, וכל עוד מבוצע פריט שאינו קונסטרוקטיבי, לא מערבים את הקונסטרוקטור. "אם זה פריט קונסטרוקטיבי, האדריכלית נמצאת בשטח וזו אחריותה לאשר את זה מול הקונסטרוקטור. כל דבר שהוא מבטון עם ברזל הוא פריט קונסטרוקטיבי" (עמ' 75 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 11-15, 20-24). לגבי שלבי הבנייה הסביר המפקח כי הקונסטרוקטור סיים את עבודתו בזמן יציקות הבטון, כאשר לאחר מכן הגיע שלב המחיצות שהוא חלק מהשלד (עמ' 77 לתמליל מיום 4.12.19, שורות 2-3, 18-28).
255. היה על נתבע 2 לבצע פיקוח עליון על העבודות, לצד התובעים החתומים על בקשות היתר הבניה כמזמיני הפרויקט. התובעים לא פירטו בסיכומיהם כיצד התרשל נתבע 2 בתפקידו כמפקח עליון, וכיצד התרשלותו בתפקידו כמפקח עליון גרמה לנזקים בבית התובעים, להבדיל מהתרשלותו בתכנון השלד. על כן אני דוחה את הטענות כלפי הנתבעים המבוססות על העדר פיקוח עליון.
לסיכום אחריות הנתבעים
256. הנתבעים – הנתבע 2 ומעסיקתו הנתבעת 1 - התרשלו בתכנון יסודות השלד. נתבע 2 התרשל בתפקידו כמהנדס יסודות השלד כאשר תכנן כלונסאות קצרים מהנדרש בהוראות תקן 940. אימצתי את קביעת מומחה בית המשפט כי אחד הגורמים לסדקים ולכשל המבנה, הוא תכנון יסודות שאינם יכולים לשאת את משקל המבנה, בהתחשב בסוג הקרקע עליה נבנה הבית ורגישותה לרטיבות. נתבע 2 התרשל בתכנון לקוי מכיוון שלא ביסס את תכנון יסודות השלד על דו"ח ייעוץ קרקע. הוא כשל בתכנון גם בכל הנוגע לגגות הרעפים ולרצפת הסלון.
האם יש לייחס לתובעים רשלנות תורמת?
257. לטענת הנתבעים, התובע שימש כיזם וקבלן ראשי שאחראי לקיים פיקוח מלא וביקורת על הביצוע לפי סעיף 158כז(ג) לחוק התכנון והבניה. עוד נטען, כי יש לייחס לתובעים רשלנות תורמת שכן בחרו להעסיק כקבלן לביצוע עבודות השלד מי שאינו קבלן רשום, הכניסו שינויים בבניין בקורת הגג ונתנו הסכמה לחפירת השכנים מתחת לגובה מפלס כניסה על פי תכנית מאושרת.