251. אין חולק שעל נתבע 2 חלה חובת פיקוח עליון. על פי ההסכם בין התובעים לנתבע 2, התחייב המתכנן "לבצע פיקוח עליון לפני יציקת כלונסאות, קורות ורצפות, גגות" (ת/13, סעיף 3). הוראות תקנות התכנון והבניה (פיקוח) מגדירות מי מפקח עליון, כאמור בתקנה 2(א): "מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק". תקנה 3 קובעת כי "משך הפיקוח העליון יהיה מתחילת ביצוע עבודות הבניה ועד להשלמתן והוצאת תעודת גמר למבנה". תקנה 4 מוסיפה ומפרטת מהן הפעולות הכלולות בפיקוח עליון ובין השאר, בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים (תקנה 4(1) לתקנות).
252. נוסף על חובתו של נתבע 2 לבצע פיקוח עליון לפי הסכם ת/13, נתבע 2 חתום על הבקשה להיתר (ת/10, נ/10, נ/10א) כאחראי לביצוע שלד הבניין וכן כאחראי לביקורת. על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר) "אחראי לביצוע השלד" מוגדר כ"מי שנתמנה בידי הקבלן הראשי כאחראי לביצוע השלד"; "אחראי לביקורת" הוא "האחראי לביקורת הביצוע של עבודות הבניה לפי סעיף 16.02 בתוספת השניה" (ראו סעיף 1, סעיף ההגדרות). כפי שנקבע בע"פ 4603/90 גבירצמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 529, 541 (1993) "מהנדס רישוי הרשום במדור להנדסה אזרחית אשר חתם על הבקשה להיתר מהנדס האחראי לביצוע השלד, הרי הוא המהנדס "האחראי לביצוע השלד", ותפקידיו כוללים, כאמור בתקנה 2 (ז) גם "פיקוח עליון על הביצוע" של השלד. בכל הנוגע לשלד הוא המהנדס ה"אחראי לביצוע" במובן סעיף 208 (א)". עוד נקבע, כי "כמהנדס האחראי לביצוע שלד היה עליו לא רק לתכנן ולהגיש את החישובים הסטטיים, אלא גם לדאוג לכך שהשלד יבנה לפי הדרישות הנ"ל, וכן כתפקידו הייחודי לפי תקנות המהנדסים, לפקח פיקוח עליון על ביצועו" (שם, בעמ' 546).
253. נתבע 2 העיד שהיה נוכח בשלבים שהזמינו אותו לבדיקת ברזל או בדיקת חפירה, "אני בא, בודק והולך וחותם ביומן של המפקח" (עמ' 20 לתמליל מיום 4.12.19 שורות 3-6). לגישתו, למרות היותו מפקח עליון וחתום כאחראי על הביצוע, מכיוון שלא תכנן את המחיצות, הוא לא