246. על כן, אני קובע שהנתבע 2 התרשל בתכנון גגות הרעפים, כאמור בחוות דעת מומחה בית המשפט, וכי האחריות לכשל בתכנון הגגות מוטלת על הנתבע 2 כמתכנן השלד ולא על האדריכלית.
--- סוף עמוד 60 ---
חוסר בברזל ברצפת אזור הסלון
247. מומחה בית המשפט מצא חוסר בברזל בכ-50 אחוז מהכמות הדרושה, "לכן ברגע שהעומס המלא יפעל תהיה בעיה ברצפה ולכן יש צורך לחיזוקה" (מ/1, עמ' 8-9). תקנה 5.07(א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר), שכותרתה "צירוף עומסים בחישובים הסטטיים", קובעת כי "בחישובים הסטטיים של כל חלק מחלקיו של השלד יובא בחשבון אותו צירוף של העמסים המפורטים בסעיף 5.06(א), הגורם להטרחה המקסימלית." לשאלה כיצד חישב חוסר ברזל ברצפה השיב מומחה בית המשפט "אני החישוב אני אביא, אף אחד לא יבין אותו אבל אני ציינתי איזה משקלים לקחנו, ואיזה עומס קבוע, עומס שימושי, עומס למגורים. הכל ציינתי את זה בחוות הדעת ונתתי את התוצאה. עכשיו תרצה לבדוק את התוצאה, אני אשלח לך" (עמ' 50 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 20-23). ב"כ הנתבעים אמר למומחה שהוא רוצה לראות את החישובים כדי לשלוח אותם למומחה מטעם הנתבעים, "לבחון את זה". לא ברור אם החישובים נשלחו לב"כ הנתבעים אך חוות דעת מומחה מטעם הנתבעים לא הוגשה, לכן דברי מומחה בית המשפט בדבר חוסר בברזל לא נסתרו.
248. המומחה אישר שבמועד חוות דעתו לא הייתה התמוטטות של רצפת הסלון ורק אם יופעל עומס מלא על האלמנט תהיה בעיה ברצפה. כשנשאל אם ברצפת הסלון יש מחיצות השיב "יש תקן, צריכים לקחת לפי התקן. אולי עשינו מחיצות, עשינו משהו, לוקחים ריצוף, לוקחים עומס קבוע, ריצוף, מחיצות ועומס שימושי" (עמ' 51 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 10-11). בהתיחס לטענת ב"כ הנתבעים שקביעתו לגבי הרצפה היא תיאורטית ציין המומחה: "אני מתכנן בית לא ל-10 שנים, להרבה שנים, אז אתה צריך לקחת לפי התקן את כל האפשרויות".
249. אני דוחה את טענת הנתבעים שמכיוון שהליקוי ברצפת הסלון טרם אירע, טרם התגבשה עילת הנזק ואין להטיל אחריות בעניין זה (סעיף 86.2.2 לסיכומיהם). כפי שציין מומחה בית המשפט, מדובר בכשל תכנוני, וגם אם עוד לא קרה הנזק בפועל, הנזק צפוי בעתיד, ומתכנן השלד לא פעל בהתאם להוראות התקן בסוגיה זו.
--- סוף עמוד 61 ---
פיקוח עליון
250. בנוסף לתכנון לקוי של היסודות, גגות הרעפים וחוסר הברזל ברצפה, נטען כי נתבע 2 לא קיים את חיוביו כלפי התובעים כנדרש בתקנות התכנון והבניה (פיקוח על בניה), התשמ"ב-1992 (להלן: "תקנות התכנון והבניה (פיקוח)"; סעיף 12 לכתב התביעה המתוקן בשנית). בסיכומיהם טענו התובעים כי חלה על הנתבע 2 חובה לבצע פיקוח עליון מתחילת הבנייה ועד סופה, וכי היעדרותו של נתבע 2 מפיקוח על הבניה לאחר גמר השלד- היא הפרת חובתו על פי התקנות (סעיפים 220-233 לסיכומי התובעים).