30. לטעמי יש לדחות את טענת הנתבעים. נספח 10 לתקנון המועצות המקומיות קובע כי צווי הפיקוח יחולו "כפי תקפם בישראל מעת לעת ובשינויים שיפורטו בנספח זה" (ס' 1 לנספח 10 לתקנון). לפיכך, שואב התקנון כל שינוי שחל בצו הישראלי, במועד בו הוחל, בכפוף לשינויים שהוכנסו בו בנספח 10 לתקנון. משמעות הדברים היא, שגם תיקון הצו הישראלי בשנת 2007 נשאב כולו לתקנון, מאחר שלא הוכנסו בו כל שינויים בתקנון, לרבות תעריפי שנת "2007 ואילך – 300". תיקון 171 לתקנון מיום 21.2.2008 לא ערך כל שינוי מהותי בצו ואך השמיט מן הטבלה את השנים 2000 ו-2001, שנים בהן ממילא לא חל הצו הישראלי באזור (צו הפיקוח הוחל באזור בשנת 2002). יוסף כי פרשנות זו יוצרת מסגרת שלמה, עקבית ורציפה של שיעור דמי הטיפול המותרים לגבייה מיום החלתו של צו הפיקוח באזור ועד היום.
נזק לציבור רוכשי הדירות?
31. הנתבעים מוסיפים וטוענים כי ניהול התובענה צפוי לגרום נזק חמור לציבור רוכשי הדירות הנזקק לשירותי הנתבעים. נטען שהנתבעת מספקת שירות חשוב של מרשם זכויותיהם של רוכשי הדירות, שירות שאין היא מחויבת לספקו על פי החוזים בהם התקשרה. אספקת השירות במחירי צו הפיקוח עלולה לגרום להפסקת השירות, כאשר הראשונים להיפגע יהיו רוכשי הדירות. ושוב, בסיכומיהם, עטפו הנתבעים את טענתם במעטה חוקתי. נטען כי הפסקת מתן שירותי החברה המשכנת, וכן חוסר יכולתם של רוכשי הדירות לשלם מרצונם דמי טיפול העולים על מחירי צו הפיקוח כדי לשמר את החברה המשכנת, יביאו לירידה ניכרת במחירי הדירות. בכך תיפגע זכות הקניין של רוכשי הדירות, מבלי לקדם את התכליות העומדות בבסיס צו הפיקוח, ועל כן, כך נטען, צו הפיקוח נוגד חוקי יסוד ויש לבטלו.
32. סוגיית ה"נזק לציבור" והשלכותיו על תוצאות התובענה הייצוגית, מעוגנת, בכל המתייחס לשלב הדיון בתובענה הייצוגית גופה (במובחן מבקשת האישור), בס' 20 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות הקובע כדלהלן:
" (1) הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, בתובענה ייצוגית, כולה או חלקה, שהוגשה נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין, רשאי הוא, בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור.
(2) הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, בתובענה ייצוגית, כולה או חלקה, שהוגשה נגד נתבע שאינו מנוי בפסקה (1), רשאי הוא, בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור".