5. במענה לטענת הנתבעים, לפיה הם עוסקים אך ורק במגרשים ולא בבתים, הרי שבענייננו, מדובר בבית הבנוי על מגרש כדין. החברה לא מספקת הסבר הגיוני, כיצד ניתן לנתק את הבית מהמגרש. המסמכים והתשלום של מיסוי מקרקעין המוגשים לחברה עוסקים בזכות במקרקעין ולא במגרש. על כן, אין בסיס לטענת הנתבעים כי הם מעבירים רק את המגרש.
6. החברה צירפה מכתב מטעמה החתום על ידי החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בית חורון בע"מ, ובו נכתב בפירוש "חברתנו היא חברה משכנת". בנוסף, צירף התובע תצהירו של יואל עמרני לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעניין ה"פ 676/84 [פורסם בנבו] מתאריך 2/6/2015 המאושר וחתום ע"י כונס הנכסים של הגבעה מערבית ביישוב חשמונאים, כאשר בסעיף 3 במסגרתו, נכתב: "לחברה מעמד של חברה משכנת בכל הקשור למגרשי היישוב חשמונאים".
7. התובע טען, כי בשל ההיעדרות הנתבע 2, עמרני, מדיון ההוכחות, נמנעה מהתובע הזדמנות להצגת שאלות לעמרני, אשר תשובות ממנו יכלו להבהיר את עמדתו של התובע.
ג. טענות הנתבעים
1. לטענת הנתבעים, עסקינן בתביעה שעניינה גביה בניגוד לצו הפיקוח על מחירים ושירותים. התביעה החלה כתביעה קטנה בשנת 2014 והועברה לדיון בפני בית המשפט זה. וזאת עקב כך שעלו בדיון שאלות עובדתיות ומשפטיות, אותן לא ניתן היה לברר במסגרת תביעה קטנה.
2. התובע בחר לנהל את התביעה בעצמו ולפיכך משנת 2014 ועד היום התנהלו ההליכים שלא על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984(להלן: "התקנות") והנתבעים הצטרכו להגיש בעניין כך זה בקשות שונות לבית המשפט. עניין שגרר עיכוב ההליכים, שלא לצורך, וקיום דיוני סרק.
3. בסיכומיו, בחר התובע להפר את הדין, לטעון ולהגיש טענות וראיות חדשות שזכרן לא בא בכתב תביעתו. התנהלות התובע גרמה לנתבעת הוצאות רבות בגין הליכי סרק ובית המשפט הנכבד יתבקש להתחשב בעובדה זו בבואו לכתוב את פסק הדין.
4. שתי סוגיות עומדות להכרעה בפני בית המשפט על פי האמור בכתב התביעה. האחת, האם יש בסיס לתביעה כנגד הנתבע. והשנייה, האם קיים צו פיקוח על מצרכים ושירותים על הנתבעת אשר מקום מושבה ומקום הימצאות המקרקעין בגינם נגבו דמי טיפול הוא ביישוב גני מודיעין. להלן, יוכיחו הנתבעים, כי בשתי הסוגיות הנ"ל כשל התובע מלהוכיח את תביעתו.
5. לעניין מהימנות התובע, עיון בתצהיר האימות מלמד, כי התובע ציין בו כי כל האמור בכתב התביעה הוא בידיעתו האישית וכן בידיעתו שאינה אישית. בכך, סתר התובע את האמור בתצהירו.