3. הצו הראשון, צו החלת החוק, החיל את חוק הפיקוח על מי שמנהל אצלו במישרין, או באמצעות נציג או בא כוחו, רישום של זכויות בקשר למקרקעין, לרבות מי שהתחייב לטפל ברישום זכויות כאמור בפנקסי המקרקעין במסגרת חוזה למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין. לשון צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), תש"ס-1999, מתייחסת לדירה, המוגדרת כ"חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים". הצו מגדיר "זכויות בקשר למקרקעין" – כזכויות המיועדות להירשם בפנקסי המקרקעין על פי הסכם למכירת דירה; "נותן שירות" – מוגדר כ"אדם, לרבות באמצעות נציגו או בא כוחו, אשר מנהל אצלו רישום של זכויות בקשר למקרקעין או שחתם חוזה עם משרד הבינוי והשיכון או עם מינהל מקרקעי ישראל למכירתם, השכרתם או ניהולם של מקרקעין והתחייב בו לטפל ברישום זכויות בקשר למקרקעין בפנקסי המקרקעין"; "פנקסי המקרקעין" – מוגדרים כ"פנקסים המנוהלים לפי סעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969".
4. הצו השני, צו הפיקוח, קבע מחירים מרביים שניתן לגבות בגין שירותים עליהם הוחל החוק מכוח צו החלת החוק. מדובר בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס- 1999. לפי צו זה, "אישור זכויות" - אישור מאת נותן שירות המעיד על זכויות בקשר למקרקעין, כפי שהן רשומות אצלו בעת מתן האישור; "העברת זכויות" - העברה לאחר של זכויות בקשר למקרקעין מסוג בעלות או חכירה לדורות, שנרכשו מנותן שירות, למעט העברה בדרך של ירושה;" כן נאמר כי "זכויות בקשר למקרקעין", "נותן שירות" ו"פנקסי המקרקעין" - כמשמעותם בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין), התש"ס-1999. הצו הקובע מחיר מירבי מורה מפורשות כי "המחיר המרבי שרשאי נותן שירות לגבות בעד רישום אצלו של העברת זכויות יהיה החל משנת 2007 ואילך 300 ₪.
5. בעניין ה"פ (ת"א) 1721/00 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ נ' מ"י - משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון, [פורסם בנבו] נאמר, כי צווי הפיקוח הוצאו, כיוון שנבנו מאות אלפי יחידות דיור שטרם נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על כל ההשלכות השליליות הנובעות מכך. משמעות הדבר היא, כי אין בידי הרוכשים ראיה טובה לזכות שרכשו במקרקעין, דבר המגביר את הסיכון לעסקאות נוגדות בהם, מוריד את ערכם ופוגע בסחירותם של המקרקעין. בנוסף, ניצבו רוכשי הדירות בפני הסיכון כי חברת הבניה תפר את התחייבותה לביצוע הרישום. על רקע האמור, מונתה על ידי הממשלה ביום 8.1.97 ועדה שנתנה המלצות שונות במגוון התחומים הנוגעים לאמצעים שיש לנקוט, במספר מישורים, "להבטחת רישום זכויות רוכשים בדירות במועד אכלוסן וזירוז רישום הדירות שבנייתן הסתיימה בעבר" (ראה עמוד א' במבוא לדו"ח הוועדה). "לענייננו, המליצה הועדה, כי נוכח המחירים המופקעים שגובות חברות הבנייה עבור ניהול המרשם הפנימי ונוכח התמריץ השלילי שיש לחברות הבניה בכל הנוגע לקצב הטיפול בהשלמת הרישום של יחידות הדיור בלשכת רישום המקרקעין, יוצאו צווים מכוח חוק הפיקוח, אשר יגבילו את תעריפי הטיפול אשר גובות חברות הבנייה. על רקע האמור, אך ברור הוא, כי צווי הפיקוח נועדו לתקן מצב קיים ונמשך, לפיו חברות בניה לא טיפלו במשך שנים ברישום זכויות הרוכשים בפנקסי המקרקעין וזאת באמצעות הגבלת דמי הטיפול אותם יכולות חברות הבניה לגבות."