השופטת ע' ברון:
אני מסכימה עם התוצאה שאליה הגיע חברי השופט ע' גרוסקופף. במחלוקת בדבר הנתיב הפרשני המוביל לתוצאה זו, אני מצטרפת לעמדתו של חברי השופט נ' הנדל שלפיה במקרה דנן איננו נדרשים להשלמת חסר חקיקתי – אלא לפרשנותו של הסעיף, המעוגנת בלשונו ובתכליתו. "במילוי חסר בחקיקה, השופט משלים את מלאכתו הבלתי שלמה של המחוקק. המחוקק ביקש להגשים תכלית נתונה; דבר החקיקה שיצא תחת ידו אינו מגשים תכלית זו במלואה; ואת חוסר השלמות הזה ממלא השופט" (אהרן ברק פרשנות במשפט כרך ראשון – תורת הפרשנות הכללית 457 (1992)). דעתי היא שהסמכות להורות על הפקדת ערובה להוצאות מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 טומנת בחובה סמכות לאכוף הוראה זו בדרך של מחיקת ההליך; ומשכך, אינני סבורה כי ההסדר הקבוע בסעיף זה אינו שלם.
ש ו פ ט ת
התוצאה כאמור בפסק-דינו של השופט ע' גרוסקופף.
ניתן היום, כ"ג בתמוז התש"ף (15.7.2020).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט