--- סוף עמוד 35 ---
בחקירתו הנגדית עלה כי התייחסותו בתצהיר נגעה לשנים 2009-2010 וכי בעת עבודתו במטליין שימש התובע כמנכ"ל המפעל ולא היה הממונה הישיר עליו. לדבריו, הממונה עליו היה מנהל המפעל ולאחר מכן מר קידר ועל כן כלל לא נדרש לפנות לתובע במסגרת תפקידו. עוד הסתייג העד בחקירתו הנגדית מטענת הנתבעת שלפיה התובע לא נכח במפעל (עמ' 115-116 לפרוטוקול).
· מר טנסיצוק הוא עובד חברת מטליין משנת 2007 ועד לשנת 2010 כאשר לאחר הפסקה של כ-8 חודשים חזר לעבוד בה בשנת 2011 עד היום. לדבריו, נקלט לתפקיד של מנהל ייצור והחל משנת 2011 הוא משמש כמנהל תפעול. העד ציין, כי במועד תחילת עבודתו סיפק התובע למפעל שירותי ניהול כללי. לדברי העד, בתקופה זו לא היתה לתובע כל אינטראקציה עמו, התובע לא היה נגיש והוא ראה אותו במפעל לעיתים רחוקות הגם שבאותה תקופה היה המפעל בחוסר יציבות ניהולית ומנהלי המפעל התחלפו תכופות. העד ציין כי באותה התקופה, התנהלות המפעל הייתה לקויה והמפעל הפסיד כסף. העד ציין כי כאשר שב לעבודה בשנת 2011 ומר קידר החליף את התובע, החל המפעל לעלות על מסלול נכון של עבודה, תפוקה והכנסות.
בחקירתו הנגדית של העד עלה כי בעת עבודת התובע במפעל, הוא לא היה בתפקיד ניהולי והיה כפוף למנהל המפעל ולא לתובע. עוד עלה מהחקירה כי בעת מתן עדותו הוא משמש כמנהל תפעול הכפוף למר קידר ועל כן הוא מצוי עימו באינטראקציה (עמ' 121-123 לפרוטוקול).
· מר שובל עבד בחברת אינטל משנת 1991 ועד לשנת 2006 כאשר בשנת 2006 עבר לעבוד בחברת נומוניקס (שהייתה מיזם משותף עם אינטל) ובהמשך במיקרון טכנולוגית וזאת עד לשנת 2013. משנת 2003 שימש מר שובל כגורם הבכיר באינטל האחראי על התקשרויות והתנהלות מול ספקים חיצוניים בפעילויות שאינטל הוציאה למיקור חוץ אל מול הנתבעת 1 ומשנת 2007 גם אל מול הנתבעת 2. בתקופה הרלוונטית שימש התובע כמנכ"ל הנתבעת 1 (עד 2006) וכמנכ"ל הנתבעת 2 (עד 2011).
לדברי העד בתצהירו, פרסיס סיפקה לאינטל שירותים של ניקוי חלקים, תיקון וחידוש כאשר הוא במסגרת תפקידו היה אחראי על אותן מחלקות שקיבלו שירותים מפרסיס חלקם בחצרי פרסיס וחלקם בחצרי אינטל. העד ציין כי מי שעמד מולו בקשר בפעילות מול פרסיס עד שנת 2011 היה התובע כאשר אחת לתקופה היו נפגשים באינטל לקבל מהתובע דיווח לגבי השירות, הביצועים, עמידה ביעדים ובסטנדרטים הנדרשים, הצפת בעיות למשל של איכות, בטיחות ואספקה. לדברי העד, לאורך התקופה שבה שימש התובע כמנכ"ל הוא היה מבחינת אינטל סוג של "נעלם", הוא לא יזם ולא קידם מול אינטל כמעט שום פעילות עסקית וזאת בניגוד לקבלנים מתחרים ולא ניצל יכולות רבות של פרסיס בהיבטים הנדסיים