167. על יסוד כל האמור, לא מצאנו כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח שהתובע חב לה כספים בגין הלוואות שנטל או בגין שימוש שעשה שלא כדין בכרטיסי האשראי ולא מצאנו כי הורם הנטל להוכיח שיעורם של הלוואות שכאלה ודין תביעותיה בעניינים אלה – להידחות.
ג. פיצוי בגין נזקים, הפרת חוזה והפרת חובת האמון
168. אשר לטענה כי התובע חייב בתשלום פיצוי בגין נזק, הפסד וחסרון כיס שנגרם לנתבעת בשל הפרת הסכם עבודתו והתחייבויותיו כאשר שעות רבות משעות עבודתו שעבורן קיבל שכר מלא הוקדשו על ידו לפעילות פרטית.
הנתבעת העמידה את תביעתה בגין התקופה שמחודש 5/11 ועד לחודש 5/14 בסך כולל של 1,096,663.4 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד כל תשלום ותשלום ועד התשלום בפועל.
--- סוף עמוד 69 ---
169. התובע טען בעניין זה, כי הנתבעת לא הוכיחה את טענותיה "החמורות" שלפיהן עסק בשעת העבודה בקידום עסקים פרטיים ואף לא הוכיחה את הטענה כי החל משנת 2012 הייתה נוכחותו במקום עבודתו מועטה.
170. הצדק עם התובע בטענתו זו והדברים פורטו בהרחבה (סעיפים 80-87 לעיל). כאמור, הנתבעת כשלה מלהוכיח כי התובע עסק במרבית שעות עבודתו בעניינים פרטיים וטענתה כי עליו להשיב את השכר שקיבל בגין עבודתו - נדחית.
171. הנתבעת עתרה לחייב את התובע למסור לידיה כל רווח או טובת הנאה שהפיק בניגוד להתחייבויות להסכם עבודתו במהלך תקופת עבודתו מכל פעילות שהיא לרבות פעילות פרטית בתחום הנדל"ן. משהגענו לכלל מסקנה, כי התובע לא הפר את התחייבויותיו ולא פעל בניגוד להסכם עבודתו, גם תביעה זו דינה להידחות. כך, גם מצאנו לדחות את תביעת הנתבעת לפיצוי בגין הפרת הסכם העבודה והפרת חובות האמון, ההגינות ותום הלב אשר העמידה על הסך של 50,000 ₪.
ד. השבת רכוש הנתבעת ותשלום עודף
172. לטענת הנתבעת על התובע להשיב לידיה רכוש וציוד השייך לה הכולל רכב חברה, מכשיר טלפון נייד וכן לחייבו בפיצוי עבור השימוש שעשה ברכב מהתקופה שממועד סיום יחסי העבודה ועד להשבת הרכב בפועל בסך של 3,000 ₪ בחודש; בפיצוי בגין ירידת ערך ממועד סיום היחסים ועד להשבת הרכב בפועל ולחילופין שווי שוק של הרכב ביום סיום יחסי עבודה (50,000 ₪); בפיצוי בגין מכשיר הטלפון הנייד וירידת ערך בסך של 4,230 ₪; פיצוי בגין שימוש שלא כדין לתשלום הוצאות דלק לרכב שאינו רכב החברה (50,000 ₪);
לטענת התובע, הרכב נרכש בעבורו מתוקף היותו חבר/שותף בקבוצה ובהתאם שילמה הנתבעת בעבור השימוש ברכב גם לבני משפחתו (לרבות ביטוח נהג צעיר). התובע טען, כי לאחר הקמת הקבוצה לא הייתה כוונה שהרכב ישוב לחברה ולכן הוא נותר ברשות התובע כמעט ללא שימוש. התובע הוסיף וטען, כי הנתבעת רכשה עבורו ובעבור בני משפחתו מכשירים סלולריים גם זאת כחבר בקבוצה ולא כעובד ובהתאם לכך השימוש בהם נעשה לא פעם ללא קשר לעבודתו.