במקרה שלפניי עונשו של הנאשם 6 הוצג כעונש מוסכם במסגרת הסדר טיעון. במקרה כזה אין לפרט בהרחבה את מתחם הענישה, ואין מקום לעמוד על היחס בין מתחם הענישה להסדר הטיעון (לפירוט בעניין זה ראו פסק דיני בעניינו של הנאשם 6 בתיק אחר, מיכאל קרמר בת"פ (ת"א-יפו) 18772-01-17 מדינת ישראל נ' ליבוביץ' (פורסם בנבו, 18.2.18). זאת, כיון שעל פי פסיקת בית המשפט העליון יש לעמוד על מתחם הענישה רק כאשר בית המשפט שוקל להתערב בהסדר הטיעון, שנראה על פני הדברים כנופל מחוץ למתחם הענישה.
בע"פ 6943/16 גנדי גלקין נ' מ"י (מיום 28.1.18, להלן: עניין גלקין), קבע כב' השופט נ' הנדל (בפסקה 3 לפסק דינו):
"הקשר בין תיקון 113 לבין הסדרי טיעון אינו ברור. די לומר כי התיקון אינו מתייחס למצב של הסדר טיעון. צודק בית משפט קמא כי על פי גישה אחת של בית משפט זה, בתיק מעין זה על בית המשפט לקבוע מתחם. בית המשפט המחוזי עשה את המלאכה בהרחבה כמקובל בתיקים שמסתיימים ללא הסדר טיעון עם טווח ענישה מוסכם. עם זאת, אין לשכוח כי ישנן גם גישות אחרות באשר לנדרש מן הערכאה המבררת ביחס לקביעת עונש במסגרת הסדר טיעון הכולל טווח ענישה מוסכם.
לטעמי, אין זה נכון או ראוי – ודאי במקרה כזה – להרחיב בקביעת המתחם. כאמור יש לאבחן בין רכיבי תיקון 113 לבין מידת ההתערבות של בית המשפט בהסדרי טיעון. בית משפט זה בהרכב מורחב קבע את הכללים הרלוונטיים בנדון (ראה: ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז 621-620, 577 (1) פסקה 24 לפסק דינה של הנשיאה ד' ביניש)(2002) להלן: הלכת פלוני)). זהו המוקד. זאת, במיוחד בתיק מסוג זה, אשר על פני הדברים טווח הענישה המצוי בהסדר הטיעון לא נופל מחוץ למתחם הענישה. הדיון הנדרש אינו נסוב סביב דחיית ההסדר, אלא סביב כימות העונש הסופי בתוך הטווח שנקבע. במקרים כאלה אינני סבור כי יש צורך להרחיב במלאכת קביעת מתחם הענישה. אין צורך להידרש למקרים קשים יותר בהם בית המשפט שוקל, על פי הלכת פלוני, האם להתערב בהסדר הטיעון."
עם זאת, אעמוד בקצרה על השיקולים לקביעת מתחם הענישה במקרה זה, כדי להבהיר שהעונש אכן נופל במתחם הענישה.
4.2. גזירת הדין לנאשם שהינו תאגיד
היותן של הנאשמות חברות, תאגידים, תאגיד משפיעה על כל השלבים והמרכיבים של גזירת הדין. אעמוד כאן בקצרה על ענישת התאגיד, הבעיות המתעוררות, והאפשרויות לפתרון. לאחר מכן אתייחס לכך באופן יותר פרטני בכל אחד משלבי גזירת הדין. הצורך בהרשעת וענישת תאגידים נובע מכך, שכיום התאגידים שולטים על מרבית תחומי חיינו, והיה צורך למנוע מצב בו יבוצעו עבירות בחסות תאגידית. מחד, התאגידים חיוניים לכלכלה וחשובים לחברה, ומנגד יש בידיהם כוחות רבים העלולים לגרום גם נזקים. עמדה על כך Sara Sun Beale, "A Response to the Critics of Corporate Criminal Liability", 46 Am. Crim. L. Rev. 1481, 1483 (2009):