להלן אבחן את שלושת המרכיבים הללו.
5.1. הערך החברתי המוגן וחומרת העבירה - קביעת החומרה המושגית של מעשה העבירה
הנאשמות הורשעו בעבירות רבות של פרטים מטעים בדוחות כספיים על מנת להטעות משקיע סביר - עבירות על פי סעיף 53(א)(4) לחוק ניירות ערך ועבירות רבות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על סעיף 423 לחוק העונשין.
מדובר בעבירות על חוק ניירות ערך, וחוק העונשין, שעניינן דיווח ושקיפות בדוחות הכספיים של תאגידים בכלל, ותאגידים ציבוריים בפרט. הערך המוגן הוא תקינות שוק ההון, המהווה בסיס לפעילות הכלכלית של המשק כולו. הראייה לכך היא הסתמכות המשקיעים על הדוחות הכספיים המטעים ועליית ערך המניות בתקופה הרלבנטית. שוק הון חייב להתנהל על פי מצבן האמיתי של החברות, ופעילות כגון זו שביצעו הנאשמות פוגעת ביסוד שוק ההון. במקרה זה פגעו הנאשמות בצורה קשה ולאורך זמן בערכים המוגנים בבסיס עבירות אלו.
5.2. קביעת החומרה הקונקרטית של העבירה באמצעות בחינת הנסיבות הקשורות לביצועה שיש להתחשב בהן בקביעת מתחם הענישה
סעיף 40 ט ' לחוק העונשין מונה רשימה לא סגורה של נסיבות הנוגעות לביצוע העבירה, בהן על בית המשפט להתחשב בעת קביעת מתחם הענישה. היינו, בשלב זה יש לבחון את חומרת העבירה הקונקרטית שבוצעה במקרה שלפניי ע"י הנאשמת, לאור נסיבות שאינן נמנות עם יסודות העבירה, אך התקיימו במקרה הקונקרטי. להלן אתייחס לנסיבות הרלבנטיות לעניינן של הנאשמות.
5.2.1 התכנון שקדם לביצוע העבירה (סעיף 40ט (א)(1) )
יש לקחת בחשבון לעניין חומרת המעשים האם קדם תכנון לביצוע העבירה. שכן, ככל שעבירה מתוכננת יותר חומרתה עולה, כיוון שלא ניתן לייחס את ביצועה ליצר או פיתוי רגעי. במקרה שלפניי, כפי שעולה מעובדות כתב האישום המתוקן, הדיווחים הכוזבים שביצעו הנאשמות כתוצאה ממעשי האורגנים בהם, בעיקר, כאמור בכתב האישום, הנאשמים 1 ו-2 (המכחישים, כאמור, את המיוחס להם), בוצעו בתחכום רב, בדרכים שונות ולאורך שנים רבות, והיו מתוכננות בקפידה.
5.2.2. הנזק שנגרם מביצוע העבירה (סעיף 40ט (א)(4)
ככל שהנזק מביצוע העבירה עולה, כן מדובר בעבירה חמורה יותר. במסגרת ההליך שלפניי נטען כי הנזק הוא הטעיית המשקיעים בסכומים של עשרות מיליוני שקלים.
5.2.3. הסיבות שהביאו את הנאשמות לביצוע העבירה (סעיף 40ט (א)(5)
הסיבות שהביאו נאשם לביצוע עבירה גם כן חשובות לקביעת חומרתה. לא הרי עבירה המתבצעת מצורך (גניבת אוכל) בעבירה המבוצעת למען בצע הכסף. המעשים בוצעו והעבירות נעברו רק מתוך בצע כסף. אולם, במקרה זה, כפי שציין ב"כ הנאשמות, מדובר בבצע כסף של נושאי המשרה, ואולי ניתן לייחס זאת אף לאפריקה תעשיות, שכן היא זו שנהנתה מעליית שערי המניות וגיוס הון. הנאשמות לא פעלו מתוך בצע כסף, ואף לא הפיקו טובת הנאה מהעבירות. על כן אין לייחס להם חומרה בנסיבה זו, על אף שאין מחלוקת כי בבסיס ביצוע העבירות על ידי הנאשמים בני האנוש, בעיקר הנאשמים העיקריים עמד בצע כסף.