"Because corporate criminal punishment is not really criminal punishment as people customarily understand it, harsh exemplary penalties are inappropriate. The goal should be to induce an appropriate level of monitoring within the organization"
שיקומו של תאגיד, ובעיקר תאגיד המעסיק עובדים רבים, חשוב כדי למנוע הישנות עבירות בעתיד. שיקום אמיתי המביא לשינוי ארגוני ותרבות של ציות לחוק, לצד מנגנוני פיקוח ובקרה שימנעו ככל הניתן עבירות, יתרום למלחמה בשחיתות, יותר מכל קנס. עמד על כך כב' השופט, לימים המשנה לנשיאה, אליקים רובינשטיין בעניין נמלי ישראל (בפסקה יד לפסק דינו):
"שיקום כפשוטו בהיבט התאגידי נועד בסופו של יום לתמרץ את התאגיד להפנים את עלויות העבירה, ולהרתיעו במבט לעתיד; ואולם דומה שבהקשר התאגידי יש לראות אמצעי ענישה אלה, ובפרט צו שירות לתועלת הציבור, כמבקשים, כך נראה, לקיים שיקום במובנו הרחב, אשר נועד "להיטיב עם החברה והקרבן לצד שיקום וחינוך של העובר על החוק" (פסקה 11 לחוות דעתו של הנשיא). כאשר עסקינן בתאגיד, דומה, כי הגישה השמרנית, המתייחסת ל"תיקון" העבריין האינדיבידואלי ולהעלאתו על דרך הישר, אינה רואה את מלוא התמונה, שכן שיקום במובן רחב בהקשר התאגידי מייצג את התנהגותו התאגידית הנורמטיבית בעתיד וגם תרומתו בשלב הנוכחי לתועלת הציבור".
אמנם, כב' השופט רובינשטיין היה בדעת מיעוט בשאלה אם ניתן כבר כיום להטיל סנקציות אלו מכוח החקיקה הקיימת, אך נראה כי לא היה חולק לעניין החשיבות שבשיקום (עוד ראו לעניין זה: יוליה ווינשקר והילה שפירא, "דיון בעקבות רע"פ 8487/11 חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ נ' מדינת ישראל – המשרד להגנת הסביבה - הרשעה ואי הרשעה של תאגידים", הארת דין ח' 62 (תשע"ג, להלן: ווינשקר ושפירא, הרשעת תאגידים). המאמר נכתב אחרי הערעור ולפני הדיון הנוסף).
יש לציין כי חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), קובע בסימן א'1 (סעיפים 67א-67 יב'), אפשרות לסגור תיק בהסדר, גם במסגרתו ניתן להטיל הסדרי פיקוח למען שיקום החשוד. גם חוק סדר הדין הפלילי בפרק זה, שהוסף בשנת 2012, לא ראה לנגד עיניו את התאגיד (ראו: דברי ההסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 61)(הסדר לסגירת תיק מותנית), התשס"ט-2008 (ה"ח הממשלה מס' 416, התשס"ט-2008, בעמ' 210). מדברי ההסבר עולה כוונה ראויה, ליתן בידי רשויות האכיפה אפשרות ביניים, שבין סגירת התיק לבין הגשת כתב אישום, במקרים בהם אין הצדקה להגיש כתב אישום, אך מעוניינים להטיל על הנאשם תכנית שיקום. שלב ביניים זה יפה גם, ואולי יותר מכל, לתאגידים. זאת, בעיקר במקרים בהם תאגיד מורשע מכוח מעשיו של אחד האורגנים, כאשר התאגיד עשה כל שביכולתו למנוע את העבירה. אולם, כיון שגם החסד"פ מתנה תכניות שיקום בפיקוח קצין מבחן, ולאור פסק הדין בעניין נמלי ישראל, גם הסדר כזה לא ניתן לעשות עם תאגיד, על פי החקיקה הקיימת, לפחות בכל הנוגע לתכנית ציות, אלא אם התאגיד לוקח תכנית כזו על עצמו באופן וולונטרי. עם זאת ראו הנחית פרקליט המדינה לעניין ענישת תאגידים העומד על האפשרויות לעניין זה.