ה-Sentencing Guidelines בארה"ב, קובעים מהן הנסיבות להחמיר בענישה תאגידית, ומה הנסיבות להקל, וכולם קשורים בתרבות הארגונית ובשאלה האם הייתה תכנית ציות, פיקוח ובקרה בתאגיד קודם שנחשד בביצוע העבירות. הנסיבות הנשקלות לחומרא הן המעורבות או התרבות הארגונית כמשלימה או מעודדת ביצוע עבירות; ההיסטוריה של התאגיד מבחינת הציות לחוק; הפרות קודמות של צוים מנהליים והפרעה להליך המשפטי. הנסיבות לקולא הן שתיים: קיומה של תכנית ציות אפקטיבית קודם לחשדות לעבירה, ושיתוף פעולה עם הרשויות, כולל הסגרה מרצון של נושאי משרה שעברו עבירות וקבלת אחריות למעשים (ראו לעניין זה: Lauren Giudice, "Regulating Corruption: Analyzing Uncertainty in Current Foreign Corrupt Practices Act Enforcement", 91 Boston U. L. Rev. 347, 359 (2011).
היינו, התביעה בענישת תאגיד, הן לאחר הרשעה, הן במסגרת הסדרים ללא הרשעה, לוקחת בחשבון את השאלה האם האורגן מבצע העבירה, מכוח מעשיו הורשע התאגיד, הינו "תפוח רקוב" בתאגיד המתנהל כאזרח טוב, ובו תכנית ציות בקרה ואכיפה, או שמא מדובר בעבירה שנעברה במסגרת תאגיד שהתרבות הארגונית בו היא של ביצוע עבירות (ראו לעניין זה: Miriam H. Baer, "Organizational Liability and the Tension between Corporate and Criminal Law", 19 J. L. & Pol'y (2010), ניתן לצפייה ב- http://brooklynworks.brooklaw.edu/jlp/vol19/iss1/1.
הנחיית פרקליט המדינה אצלנו קובעת גם היא כי אחד הפרמטרים בהם יש להתחשב בהעמדה לדין של תאגידים הוא: "מידת הכשל בתרבות הציות לחוק בתאגיד", כמה עובדים היו מעורבים והאם היה מדובר בפרקטיקה עסקית, ומנגד מידת שיתןף הפעולה של התאגיד עם החקירה ומידת תרומתו לחקירה. במקרה זה הודיית הנאשמות ורצונן להשאיר פרק עגום זה בהיסטוריה שלהן מאחוריהם ולהתמקד בצמיחה מחדש, הגילוי המוקדם ושיתוף הפעולה עוד קודם לתחילת ההליך, ובעיקר עריכת בקרה לגילוי אפשרויות מעילה עתידיות, ומניעתן, מעידים על כך שהשיקום אכן צלח.
6.3 חלוף הזמן סעיף 40יא (10)
בית המשפט רשאי להתחשב בחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה כנסיבה להקלה בעונשו של הנאשם במסגרת המתחם. הפרשה שלפנינו אירעה בין השנים 2014-2011 כשכתב האישום הוגש בשנת 2019. על כן יש להתחשב גם בגורם זה.
6.4. שיתוף הפעולה עם המאשימה (סעיף 40יא (6) )
סעיף זה מאפשר לבית המשפט לקחת בחשבון את: "שיתוף הפעולה של הנאשם עם רשויות החוק". כפי שפרטתי הנאשמות גילו לרשויות האכיפה את ממצאי חקירות הפנים, ושתפו פעולה עמן לאורך כל הדרך עד לפתיחת ההליך ובמסגרתו.
- שיקולי הרתעה בעבירות כלכליות
במסגרת קביעת העונש בתוך המתחם, מאפשר החוק להתחשב בשיקולים של הרתעה אישית וכללית. סעיפים '40ו ו-40ז ' לחוק העונשין קובעים כי בית המשפט רשאי להתחשב בשיקולי הרתעה, ובלבד שבית המשפט לא יחרוג ממתחם הענישה לעניין זה. על כן יש לעמוד על מבחן זה לאחר קביעת המתחם. כאמור, העקרון המרכזי המנחה את גזירת הדין הוא עקרון ההלימה. ההפחתה במעמדו של שיקול ההרתעה נבע משניים. אשר להרתעת הרבים, זו נבעה מהקושי החוקתי להשתמש באדם ככלי ליצירת השפעה על התנהגותם של אחרים. משקלו של שיקול זה פוחת כשמדובר בתאגיד, כשקשה לדבר בהקשר זה על פגיעה בכבודו.