על כן, בשלב זה, העלאת גובה הקנס לא תתרום להרתעת הרבים, אלא דווקא תכניות ציות, והטמעת הליכי בקרה. השיקום התאגידי משרת גם מטרה הרתעתית, שכן הליכי בקרה ואכיפה פנימיים בתאגיד, יהיו ככלל, יעילים יותר באיתור סטיות מהשורה (אפילו כאלו שאינן מגיעות לרמה של עבירה פלילית), כך שעובדי התאגיד גם יורתעו מביצוע עבירות.
סיכום ביניים – גזירת הדין
בשלב זה על בית המשפט לגזור את עונשו של הנאשם, ולו לא היה מדובר בהסדר טיעון הייתי מעמידה את עונשן של הנאשמות על קנס בשיעור כולל של מיליון שקלים וחצי שקלים, בחלקו הגבוה של מתחם הענישה, לאור חומרת המעשים שביצעו הנאשמות, משכם והמעורבות של נושאי המשרה הבכירים ביותר לצד עןבדים רבים בביצוע העבירות. אולם, כאמור, לפני הסדר טיעון ובו נקבו הצדדים בעונש שבית המשפט מתבקש לגזור על הנאשמות והוא קנס של 100,000 שקלים. לאור הפער האמור אעבור לדון, בטרם גזירת הדין, לדון בהסדרי טיעון בהקשר התאגידי ככלל, ובהסדר הטיעון שלפניי בפרט.
- הסדרי טיעון
לאחר שעמדתי על מתחם הענישה יש לעמוד על הסדר הטיעון. כיום מרביתם של התיקים הפליליים בכל הערכאות מסתיימים בהסדרי טיעון (ראו לעניין זה: אורן גזל אייל ואבשלום תור "השפעת החפות על הסדרי הטיעון: ממצאים אמפיריים, תובנות פסיכולוגיות והשלכות נורמטיביות", משפטים לט 115, 116 (1999); אורן גזל-אייל, "הסדרי ענישה- הצעה להליך חדש" עיוני משפט ל 125 (2006); דינה צדוק, "הסדרת השימוש בהסדרי טיעון במשפט הפלילי – סקירה משווה", מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2010); אליהו מצא, "הסדרי טיעון – עבר ועתיד" הסניגור, 171, 175-174 (2011); אורן גזל-אייל וקרן וינשל-מגל "כוחה של התביעה בהליכים פליליים – מחקר אמפירי", משפטים מד, 835 (תשע"ה-2014); מיכל טמיר ויוני לבני, "הסדר טיעון הוא הסדר טיעון: עבר, הווה, עתיד", חוקים ו' 49 (2014, להלן: טמיר ולבני, הסדר טיעון); מן, סדר דין פלילי-מנהלי, ה"ש 3 וההפניות שם)). נתון זה עולה גם בשיטות משפט אחרות (ראו דו"ח שיצא לאחרונה ועוסק בהסדרי טיעון או הסדרים אחרים לויתור על ההליך הפלילי. בדו"ח נבחנו הסדרים מסוגים שונים בהם יש הסכמה על ענישה או ויתור על משפט, בלמעלה מ-90 מדינות, וממנו עולה כי מאז שנות התשעים עלה השימוש בהסדרים מסוג זה בכ-300% וכי מדובר במגמה כלל עולמית: The Disappearing Trial, Towards a right-based approach to trial waiver systems (April 2017)).