גזל אייל, מתחם העונש ההולם, עומד על כך שכאשר מוצג לבית המשפט הסכם טיעון סגור, וכאשר אין ספק שהעונש המוצע יאומץ, ניתן, בשם היעילות לוותר על שלבים אלו על אף שלא ברור אם עמדה זו אומצה בבית המשפט העליון (שם, בעמ' 557). על פי מאמרן של קרן וינשל-מרגל וענבל גלון, "השפעת תיקון החוק בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה על גזירת מאסרים (מחלקת המחקר של הרשות השופטת, 2014, פס' ג.3.א.), זו אכן הפרקטיקה שאומצה בבתי המשפט במקרים אלו). אולם, כאשר יש ספק בדבר עמידת העונש המוסכם במבחן האיזון, על בית המשפט לבחון את ההסדר לגופו. לדברי גזל-אייל, מתחם העונש ההולם (שם בעמ'557), מתחם העונש ההולם, במקרים אלו:
"כאשר יש ספק בדבר עמידת העונש המוסכם במבחן האיזון, בית המשפט מחויב לבחון את ההסדר לגופו. במקרה כזה, למרות הקשיים, על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם ואת העונש המתאים בתוך המתחם..... רק לאחר קביעת כל אלו יוכל בית המשפט לבחון אם ההקלה המוצעת במסגרת ההסדר, דהיינו הפער בין העונש המתאים בתוך המתחם לעונש שנקבע בהסדר, מוצדקת על פי מבחן האיזון שנקבע בהלכת הסדרי הטיעון."
בית המשפט העליון בעניין גלקין אימץ דברים אלו, לפחות לגבי המקרים בהם על פני הדברים העונש המוסכם נמצא בתוך מתחם הענישה. עם זאת, בית המשפט עמד על כך כי קיימת גם עמדה אחרת. גם מסיבה זו ראוי היה שהעניין יוסדר במפורש בחקיקה.
8.4. האם לאשר הסדר טיעון מקל
בית המשפט העליון קבע כי גם אם נפלו קשיים בהסדר הטיעון, אם אלו אינם יורדים לשורשו של עניין, על בית המשפט לאשר את ההסדר. עמד על כך בית המשפט העליון בעניין התנועה לאיכות השלטון בפרשת פינטו (החל בפסקה 73 לפסק דינו של כב' השופט אורי שהם):
"73. במקרים רבים, ההחלטה שלא להעמיד אדם לדין בגין ביצוע עבירות מסויימות, מתקבלת במסגרת הסדר טיעון עם חשוד או נאשם .... כאשר עומדת על הפרק האפשרות להגיע להסדר טיעון, נדרשים גורמי התביעה לפעול בדרך המיטבית לקידום תכליותיו של המשפט הפלילי ולעמידה על ערכיו, וזאת על פי שיקול דעתם הענייני והמקצועי. זאת, תוך התחשבות בנסיבות המקרה הקונקרטי ובשים לב להשלכות רחבות יותר אשר עשויות להיות להחלטה....
- תהליך קבלת ההחלטות בדרך לחתימה על הסדר טיעון מצריך מלאכת איזון בין שיקולים מורכבים, ובית המשפט לא ייטה להתערב במלאכה זו של גורמי התביעה. פעמים רבות חזרה והובהרה ההלכה, לפיה ההתערבות בשיקול דעתה של התביעה לעניין הגעה להסדר טיעון, שמורה למקרים נדירים בלבד. .... בית משפט זה יתערב בשיקול-דעתן של רשויות החקירה והתביעה בנושאי חקירה פלילית והעמדה לדין, ובכלל זאת בהחלטה לערוך הסדר טיעון עם נאשם, בצורה מצומצמת. הגם שאין עניינים אלו חסינים מפני ביקורת שיפוטית, מקובל לומר כי התערבות בהם תישמר למקרים נדירים שבהם מוכח כי ההחלטה הנבחנת לוקה בחוסר סבירות קיצוני או בעיוות מהותי".
(הדגשה שלי – מ' א' ג').