51. בעניין מכתשים אגן לא נקבעה חובה להקים ועדה בלתי תלויה בעסקאות בעלי עניין. יחד עם זאת, הדברים שנאמרו בהחלטה "חלחלו" אל השוק, ובעקבותיה התפתחה נורמה שלפיה חברות מקימות, במקרים רבים, ועדות דירקטוריון מיוחדות לניהול משא-ומתן בעסקאות עם בעלי שליטה (להרחבה בעניין השפעתו של עניין מכתשים אגן על השוק ועל הקמתן של ועדות בלתי תלויות בעסקאות שונות ר' חמדני וחנס – הגינות מלאה!, בעמ' 769–770).
כך לאחרונה אנו עדים ליותר ויותר עסקאות בניגוד ענייניים בהן מוקמת ועדה בלתי תלויה לניהול המשא-ומתן מול בעלי השליטה. ביחס לחלק מהעסקאות הללו הוגשו תביעות לבית-המשפט, שהסתיימו בפשרה (ר' למשל את החלטתי בת"צ (כלכלית) 43859-08-13 סגל-לוי ייזום ונכסים בע"מ נ' כור תעשיות בע"מ (9.1.2014); ואת החלטותיו של השופט ח' כבוב בת"צ (כלכלית) 47490-09-13 תועלת לציבור נ' כלל תעשיות בע"מ (6.8.2015) (להלן: "עניין תועלת לציבור") ובת"צ (כלכלית) 37908-11-12 ברוך פרילוק נ' קול החזקה בע"מ (8.12.2015) (להלן: "עניין פרילוק")).
הנורמה שהתפתחה בשוק והופעתן ההולכת וגדלה של עסקאות בעלי עניין שתנאיהן מעוצבים במשא-ומתן שמנוהל על-ידי ועדה בלתי תלויה, מחדדות את הצורך בקביעה ברורה ביחס לאופן בו בית-המשפט יתייחס אל עסקת מיזוג בה רוכש בעל-השליטה את מניות המיעוט שקיבלה את כל האישורים בדין ושתנאיה עוצבו במשא-ומתן שנוהל על-ידי ועדה בלתי תלויה.
52. כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי היזקקות לוועדה בלתי תלויה בגיבוש תנאי העסקה יכולה לסייע בריכוך סטנדרט הביקורת השיפוטית על עסקה בניגוד עניינים שאושרה כדין. לטעמי, אם בית-המשפט משתכנע כי המשא-ומתן שהתנהל באמצעות הוועדה הבלתי תלויה היה דומה לכזה שנערך במנגנון שוק של ניהול משא-ומתן בין צדדים בלתי קשורים, הדבר מפיג את החששות שפורטו לעיל ביחס לעסקאות בעלי עניין.
לכן, כאשר הוועדה שקיימה את המשא-ומתן בשמה של החברה הייתה אכן בלתי תלויה בבעל השליטה, כאשר ניתנו לה סמכויות מלאות, וכאשר ניתן לקבוע כי תנאי העסקה עוצבו במסגרת משא-ומתן אמתי שהתנהל באמצעות אותה ועדה – וכאשר לאחר מכן אושרו תנאים אלה בהתאם להוראות החוק, היינו בין היתר על-ידי רוב מקרב בעלי-מניות המיעוט שאין להם עניין אישי – אין עוד הצדקה כי בית-המשפט יבחן את תנאיה של העסקה לגופם. ההחלטה של החברה להתקשר בעסקה כזו, היא החלטה החוסה תחת סטנדרט הביקורת השיפוטית המקל של כלל שיקול הדעת העסקי.