לעומת זאת, לגבי עסקה שהתגבשה בתנאי שוק, אין עוד צורך לבחון את הגינות התנאים שלה בהתאם להערכות שווי. לתוצאה אליה מגיע בית-המשפט אין יתרון יחסי על-פני תוצאה של משא-ומתן שהתנהל בין קונה מרצון למוכר מרצון שעמד בפניהם מידע שווה ביחס לעסקה. מסקנה דומה חלה גם כאשר המשא-ומתן התנהל בהליך המדמה הליך בתנאי שוק (ר' בהקשר זה חמדני וחנס – הגינות מלאה!, בעמ' 801–803).
54. עיצוב תנאי העסקה על-ידי ועדה בלתי תלויה טומן בחובו יתרון נוסף והוא הגברת השקיפות של תהליך קבלת ההחלטות ביחס לעסקה. בכך יש כדי לסייע לבעלי-מניות המיעוט בקבלת החלטה מושכלת בשאלה האם לאשר את העסקה אם לאו (ור' בהקשר זה גם את פס' 31, 34–36 להחלטה בגילוי המסמכים בהליך הנוכחי).
הקמה של וועדה בלתי תלויה כרוכה בעלויות רבות ובלתי מבוטלות - הן עלויות ישירות (ובכלל זה עלות קיום הישיבות, תיעודן ושכירת שירותיהם של יועצים חיצוניים); הן עלויות עקיפות (הכרוכות בין היתר בעיכובים בהתקשרות בעסקה והסטה אפשרית של תשומת-הלב הניהולית של מוסדות החברה). כפי שהובהר, החוק אינו מחייב הקמה של ועדה כזו (תיקון 22 לחוק החברות קבע כאמור חובה לקיים הליך תחרותי או "הליכים אחרים" לפני ההתקשרות בעסקה, אך הוא לא הגדיר במפורש את הדרך הראויה לעיצוב העסקה או לניהול המשא-ומתן לכריתתה). הקלה בסטנדרט הביקורת השיפוטית שיחול על העסקה אם תנאיה יעוצבו על-ידי ועדה בלתי תלויה תתמרץ חברות בעסקאות Going Private, בהן רוכש בעל השליטה את מניות המיעוט, להקים ועדה בלתי תלויה - וזאת חרף העלות הגבוהה הכרוכה בכך.
55. האמור לעיל תואם גם את הפסיקה בדלוור ואת ההיגיון העומד מאחוריה. לעובדה זו יש חשיבות, שכן למרות ההבדלים הקיימים בין הדין בישראל והדין בדלוור, פסיקת בתי-המשפט בדלוור מהווה מקור השראה חשוב עבור בתי-המשפט בישראל בתחום דיני התאגידים (ר' למשל את דבריו של השופט י' דנציגר בעניין קיטאל, בפס' 54, 61 ו-68; ובע"א 10406/06 דן עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ, בפס' 47–48, 56 (28.12.2009) (להלן: "עניין עצמון")).
פסק-הדין המנחה והמכונן בדלוור, שעסק בשאלת סטנדרט הביקורת השיפוטית שעל בית-המשפט להחיל בעסקאות Going Private בהן בעל השליטה רוכש את מניות בעלי-מניות המיעוט, הוא פסק-הדין בעניין MFW. בפסק-הדין אישר בית-המשפט העליון בדלוור במסגרת ערעור את פסק-הדין של הערכאה למטה ב-In re MFW Shareholders Litig., 67 A.3d 496 (Del. 2013)).