ואכן, חברי הוועדה אישרו בדיעבד את העברת המידע גם בכובעם כחברי ועדת הביקורת. במסגרת אישור ההעברה בדיעבד, צוין במפורש כי המידע הועבר "בתום לב", "לטובת החברה" וכי "העברות המידע כאמור הינן פעולות לא מהותיות, שכן אין בהן כדי להשפיע מהותית על רווחיות החברה, רכושה או התחייבויותיה" (פרוטוקול ישיבת הוועדה המיוחדת מיום 31.1.2016, בעמ' 15).
"בישול" התכניות העסקיות שעל בסיסן נערכה הערכת השווי
101. טענה נוספת שהעלתה המבקשת נוגעת לתחזיות ששימשו את הוועדה לצורך הערכת שוויה של אסם. לטענתה, תחזיות אלה נערכו לאחר שנסטלה כבר נתנה "אור ירוק" להתנעת העסקה, ולאחר שדן פרופר הורה על העברת התחזיות לנסטלה לצורך בחינת היתכנות העסקה. לכן, חברי הוועדה אינם יכולים להסתמך על המידע שסיפקה להם ההנהלה - שהייתה "מגויסת" להליך שבאותה עת כבר יצא לדרך. המבקשת הדגישה כי בפועל, התחזיות ששימשו את הוועדה לשם ביצוע הערכת השווי היו תחזיות שמרניות, שכללו השקעות חריגות יחסית לשנים עברו.
גישת המשיבים היא כאמור כי התכנית העסקית של אסם היא תכנית רב-שנתית שהוכנה שלא לצרכי העסקה. מר ירושלמי חזר על דברים אלו גם בחקירתו (ור' את דבריו בחקירתו בפרוטוקול מיום 26.3.2019, בעמ' 313–314).
102. אחד החששות המרכזיים בעסקת בעלי עניין הוא החשש שבעל השליטה ינצל את כוחו העודף כדי לבצע מניפולציות ביחס להערכת שווי החברה, אשר ישרתו את האינטרס שלו לשלם מחיר נמוך ככל האפשר בעסקה. לכן, כאשר התכנית העסקית העתידית של החברה, שעליה מסתמכת הוועדה בהכנת הערכת השווי לעסקה, הוכנה לאחר המועד בו בעל השליטה החליט על העסקה והחל לקדמה - מתעורר חשש שמא הנהלת החברה – התלויה בבעל השליטה ויש לה לכן עניין מובנה לרצותו – תתאים את תחזיותיה באופן שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים של בעל השליטה ביחס לעסקה (היינו, עריכת תחזיות שמרניות שיביאו להערכת שווי נמוכה יותר של החברה). בנסיבות כאלה, צריכה הוועדה, ככלל, להתייחס בחשדנות לתחזיות שסיפקה לה החברה.
במקרה דנן, לא ניתן לקבוע בוודאות מהו המועד המדויק שבו הוכנה ואושרה התכנית העסקית של אסם, והאם התחזית הוכנה לאחר שבעלת השליטה כבר נתנה "אור ירוק" לעסקה (ור' בהקשר זה את דבריו של מר ירושלמי בחקירתו בעמ' 300–301 לפרוטוקול מיום 26.3.2019, שם הוא נשאל ביחס למועד המדויק שבו הוכנה או אושרה התכנית העסקית של אסם, ולא ידע להשיב).
יחד עם זאת, אני סבורה כי מכלול הנסיבות שהוכח במקרה דנן מעיד על כך שהפגם הנטען ביחס לעריכת התחזיות של החברה איננו כזה שיש בו כדי לעורר חשש מהותי לגבי עבודתה של הוועדה. הטעם לכך הוא שחברי הוועדה, כמו גם טריגר פורסייט, לא הסתמכו על תחזיות ההנהלה באופן "עיוור". מחומר הראיות עולה כי טריגר פורסייט אמנם ערכה את הערכת השווי על בסיס התחזיות שמסרה לה ההנהלה, אך היא התייחסה לתחזיות אלה בצורה ביקורתית ו"הוסיפה" עליהן את הערכתה שלה.