בנוסף להיקף השירותים האמור, הפנתה המבקשת להצעת המחיר הראשונה שקיבלה הוועדה מטריגר פורסייט. להצעת המחיר צורף תרשים שממנו עולה כי נסטלה נמנית עם לקוחותיה הבולטים של דלויט העולמית בתחום הצריכה (ר' ת/8, בעמ' 24). מר ירושלמי נשאל ביחס להצעת המחיר בחקירתו והשיב כך:
"אני לא זוכר את הנייר [הצעת המחיר, ר.ר.] אבל אני יכול להגיד לך שבדקנו מה, כמה דלויט קשורה בנסטלה והיא קשורה ב- 0.1% שזה כל-כך שולי לחברות בינלאומיות עם מוניטין כזה גדול, שלא יפגעו במוניטין שלהם בשביל 35 מיליון חברה של מיליארדים" (פרוטוקול מיום 26.3.2019, בעמ' 370, ש' 6–9; ור' גם את דבריו שם, בש' 20–22).
לאור האמור לעיל, וכפי שאפרט להלן, אני סבורה כי דין טענות המבקשת על אודות התלות וניגוד העניינים בין טריגר פורסייט לבין החברה או בעלת השליטה בה - להידחות.
124. בחינת הזיקה בין טריגר פורסייט לבין החברה או בעלת השליטה נועדה כאמור לוודא שטריגר פורסייט תוכל לספק חוות-דעת אובייקטיבית ומקצועית הנקייה משיקולים זרים. ההנחה היא כי כאשר יש למומחה שנשכר על-ידי הוועדה תלות בבעל השליטה, נוצר ניגוד עניינים מובנה של אותו מומחה - בין הצורך לספק חוות-דעת מקצועית, לבין רצונו לשמר את קשריו עם בעל השליטה. הבחינה של מערך הקשרים של המומחה עם בעל השליטה ועם החברה נועדה לוודא כי לא קיים חשש שמפאת הקשרים הללו, הוא יטה (בין במודע ובין שלא במודע) את מסקנותיו, כדי להשביע את רצונם. לכן, כדי להוכיח כי קיים ניגוד עניינים כאמור, היה על המבקשת להוכיח כי הזיקה בין טריגר פורסייט לבין החברה או בינה לבין בעלת השליטה היא כזו שעשויה הייתה להטות את מסקנותיה, ובמלים אחרות, כי לטריגר פורסייט קיימת תלות בחברה או בבעלת השליטה.
125. ואולם, הזיקות שפורטו לעיל בין טריגר פורסייט לבין החברה או בעלת השליטה בה הן זיקות עקיפות ולא משמעותיות, אשר אינן מעמידות לכן את טריגר פורסייט במצב של ניגוד עניינים. משכך, הן אינן פוגמות בחוות-הדעת ואף לא בהליך שקיימה הוועדה.
זאת ועוד. גם המבקשת לא טענה כי היקף השירותים שמספקת דלויט העולמית לנסטלה או היקף השירותים שמספקת דלויט ישראל למטרנה הוא מהותי. מסיכומי המבקשת עולה כי עמדתה היא שדי בזיקות האמורות, גם בהנחה שהן אינן מבססות תלות, כדי לפגוע באפקטיביות ההליך שקיימה הוועדה. לשיטתה, היה על הוועדה להתקשר עם יועץ חיצוני שאינו מספק כל שירות שהוא לחברה או לבעלת השליטה.