126. אכן, במצב הדברים האידיאלי, מוטב היה לו הוועדה הייתה שוכרת את שירותיהם של יועצים חיצוניים שכלל אינם מספקים שירותים לחברה או לבעלת השליטה, ושאין ביניהם לבין החברה או בעלת השליטה כל קשר שהוא. ודאי שדברים אלה נכונים בעסקה כגון העסקה דנן, שמשמעותה גורלית עבור החברה, ושמוטב לכן שתיערך ללא כל חשש לניגוד עניינים בין היועצים החיצוניים של הוועדה לבין החברה או בעלת השליטה.
ואולם, כאשר בית-המשפט בוחן את אופן התנהלותה של ועדה, עליו להביא בחשבון שמצב הדברים האידיאלי אינו תמיד מצב הדברים האפשרי, וכי לא תמיד ניתן למצוא יועץ חיצוני מקצועי ומנוסה שאין לו כל זיקה שהיא לגורמים העומדים במוקד הערכת השווי שלו. נראה כי אלה הם פני הדברים גם במקרה דנן. במיוחד בחברות מסוגה של בעלת השליטה, שהיא חברה בינלאומית שהיקף פעילותה רחב, עלול להיווצר קושי רב למצוא מעריך שווי בעל מוניטין, שאין בינו לבין בעלת השליטה או החברה כל קשר שהוא.
קושי זה מתבטא היטב גם בפרוטוקול הדיון שערכה הוועדה בישיבתה ביום 26.11.2015. בדיון זה ציין עו"ד חודק בפני הוועדה כי הוא איננו ממליץ לפנות לקבלת יעוץ פיננסי מפירמה מקומית שאינה אחת מארבע ה"פירמות הגדולות", וכי יש חשיבות לפנייה למעריך שווי עם "כיס עמוק" ועם יכולת ומוניטין (ר' פרוטוקול ישיבת הוועדה המיוחדת מיום 26.11.2015, בעמ' 9). בהמשך לדבריו ציין מר תשובה כי "אין פירמה מבין ארבע הגדולות שאינה עובדת עם בעלת השליטה כלל" (שם). כאשר עו"ד חודק ציין כי יש לשקול פנייה לבנק השקעות בינלאומי, השיב לו עו"ד פסח, היועץ המשפטי של החברה והמזכיר שלה, כי "איני מאמין שיש בנקאי השקעות גדול שאינו עובד עם בעלת השליטה בכלל" (שם).
בנסיבות אלה, המבחן איננו לכן האם קיימת זיקה כלשהי בין היועץ החיצוני לבין החברה או בעלת השליטה. אין די בזיקה כלשהי כדי לפסול את הערכת השווי, בפרט כאשר מדובר בחברות בעלות היקף פעילות רחב וכאשר נדרש מעריך שווי בעל מוניטין ויכולת כלכלית. המבחן הרלוונטי הוא אפוא האם הזיקה בין היועץ לבין החברה או בעלת השליטה יוצרת תלות שלו בהן, הגורמת כאמור לחשש ביחס לתוכנה של הערכת השווי של היועץ וביחס ליכולתו של היועץ להיות אובייקטיבי ונקי משיקולים זרים. רק כאשר קיים חשש כזה, ניתן לקבוע כי היועץ החיצוני מצוי במצב של ניגוד עניינים שעלול לפגוע בעצמאות הוועדה ובתוקפן של מסקנותיה.
127. המסקנה לפיה לא כל קשר בין מעריך השווי לבין החברה פוגע באי-התלות של מעריך השווי עולה גם מעמדת סגל הרשות לניירות-ערך (עמדת סגל משפטית 105-30: "גילוי על קיומה של תלות בין מעריך שווי לבין התאגיד וגילוי בנוגע למעריך שווי שהערכותיו מהותיות מאוד לתאגיד" (להלן: "עמדת רשות ני"ע")).