פיצוי בגין פגמים בתלושי שכר מכוח סעיף 26 א' לחוק הגנת השכר
116. התובע ביקש כי בית הדין יפסוק פיצויי לדוגמא מכוח סעיף 26(א) לחוק הגנת השכר בשל היעדר ניהול רישום מדויק של שעות העבודה ואי מסירת דוחות נוכחות/תלושי שכר לידיו.
117. סעיף 26 א' לחוק הגנת השכר קובע כי:
"(א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה, והוא רשאי לפסוק פיצויים בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין, נוסף על כל פיצוי או סעד אחר.
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א), או כי המעסיק מסר לעובדו, ביודעין, תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב), רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה), בשל כל תלוש שכר שלגביו פעל המעסיק כאמור;
(2) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק ביצע הפרה כאמור בפסקה (1) בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים, חזקה היא כי המעסיק ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם כן הוכיח המעסיק אחרת;..." (ההדגשות אינן במקור).
118. לא מצאנו לחייב את הנתבעות בפיצויים בגין סעיף זה. לא שוכנענו כי לתובע לא נמסרו תלושי שכר בזמן אמת. בנוסף לא שוכנענו שהנתבעות מסרו ביודעין תלושי שכר שלא נכללים בהם כל רכיבי השכר כאמור בהוראות החוק.
119. על אף שפסקנו לתובע זכאות לשכר ברכיבי תביעה מסוימים בהליך זה, לא שוכנענו כי הנתבעות או מי מטעמן פעלו בזדון על מנת לשלול מהתובע את זכויותיה על פי דין.
120. אשר על כן, התביעה ברכיב זה - נדחית.
פדיון חופשה שנתית
121. לטענת התובע, בהתאם לתלוש השכר האחרון שבידיו עבור חודש ינואר 2016, נותרה לו יתרת חופשה צבורה של 2.19 ימים. שכרו היומי עמד על סך של 454 ₪ ועל כך זכאי התובע לסך של 994 ₪ עבור פדיון חופשה.
122. לטענת הנתבעת 2, עם סיום העסקתו, שולם לתובע שווי של 3.03 ימי חופשה בסך 1,372 ₪, וזאת כעולה מתלוש השכר האחרון של התובע עבור חודש 2/2016.
123. מבחינת הראיות שלפנינו עולה שבהתאם לתלוש שכר של חודש פברואר 2016 לתובע שולם פדיון חופשה, עם סיום העסקתו עבור 3.02 ימים בסך של 1,372 ₪.
124. בהתאם לחוק חופשה שנתית, תשי"א – 1951 על המעסיק לנהל פנקס חופשה ולרשום בו, בין השאר, את מועד החופשה .
125. נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה של העובד חל אמנם על המעסיק. עם זאת, הצגת תלוש השכר מהווה "ראשית ראיה בכתב" למאזן ימי חופשה המגיע לעובד, בהיעדר ראיה לסתור זאת .
126. במקרה הנדון, התובע לא עמד בנטל המוטל עליו לסתור את האמור בתלושי השכר, והתובע אף לא התייחס בסיכומיו לטענת הנתבעת 2 בדבר פדיון חופשה, כפי שהיא משתקפת בתלוש השכר של חודש פברואר 2016.
127. משכך, אנו קובעים שטענת התובע בגין פדיון חופשה נדחית.