"עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעסיק החדש לתשלום שכר עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעסיק הקודם, אלא שהמעסיק החדש רשאי, על ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות, לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג, ואם פרסם את ההודעה אחרי יום זה – מיום הפרסום. המעסיק החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של שלושה חדשים כאמור."
69. בהתאם לאמור, ערב המעסיק החדש לקודמו, זולת אם פרסם המעסיק החדש הודעה על הגשת דרישות לתשלום כאמור בסעיף זה. משאף לא נטען כי פורסמה הודעה כאמור, תחוב הנתבעת 2 גם בחובות שנפסק לעיל בגין תקופת העבודה של התובעת תחת הנתבעת 1.
70. באשר לניכויים משכרו של התובע, מעיון בתלושי השכר עולה שמשכרו של התובע נוכה סך של 22,500 ₪ על ידי הנתבעת 2 בעבור הפרשות לפנסיה בעוד שהנתבעת 2 העבירה לקרן הפנסיה סך של 7,000 ₪ בלבד בגין חלק העובד עבור הפרשות לפנסיה.
71. כמו כן, עוד עולה שלתובע נוכה סך של 1,000 ₪ על ידי הנתבעת 1 עבור הפרשות לפנסיה, בעוד לא הוכח שהנתבעת העבירה את הסכום לקרן הפנסיה.
72. לאור האמור, על הנתבעת 1 לשלם לתובע סך של 1,000 ₪ רכיב זה ועל הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 15,500 ₪ בגין רכיב זה.
אי מתן הודעה לעובד
73. לטענת התובע, תנאי העסקתו לא הוסדרו בהסכם העסקה ולא ניתנה לו הודעה לעובד. משכך דורש התובע פיצוי בסך 7,500 ₪ בגין אי מתן הודעה לעובד.
74. לטענת הנתבעות 1 ו-2 לתובע נמסר טופס הודעה לעובד עם תחילת עבודתו.
75. לתצהירו של הנתבע 3 צורף מסמך שכותרתו הודעה בדבר פירוט תנאי עבודה, החתום על ידי הנתבעת 2 ללא תאריך (נספח ה' לתצהירו של הנתבע 3).
76. סעיף 5 לחוק הודעה לעובד קובע כדלקמן:
"(א) לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי על הפרת הוראות חוק זה והוא רשאי–
(1) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין;
(2) ליתן צו עשה לתיקון ההפרה.
(ב) (1) מצא בית הדין לעבודה כי המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה לעובד על תנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 1, או המעסיק לא מסר לעובדו, ביודעין, הודעה על שינוי בתנאי עבודה בעניינים שבסעיף 2, בניגוד להוראות סעיף 3, רשאי הוא לפסוק לעובד פיצויים שאינם תלויים בנזק (להלן – פיצויים לדוגמה).
(2) פיצויים לדוגמא כאמור בפסקה (1) יהיו בסכום שלא יעלה על 15,000 ₪ ואולם רשאי בית הדין לעבודה, מטעמים מיוחדים שירשמו, לפסוק פיצוי בסכום אחר...".