טענות הצדדים
25. לטענת התובעת, הנתבעים פעלו בחוסר תום לב והפרת חובת האמון המוטלת עליהם תוך הפרת התחייבותיהם החוזיות, הוראות חוק השליחות והוראות חוק עוולות מסחריות, עת גזלו מהתובעת לקוחות במודע ובמכוון תוך הקמת חברה אחרת והעברת הלקוחות לפעילות מול חברה זו. התובעת טענה, כי הנתבעים חברו יחד לפגוע בה תוך גזלת סודותיה המסחריים והפרת חובותיהם כלפי התובעת. לעמדת התובעת, בגין התנהלות זו זכאית היא לפיצוי בגין אובדן רווחיה ולפיצוי בגין התנהלותם הקלוקלת של הנתבעים.
26. לטענת הנתבעים, יש לדחות על הסף את תביעת התובעת בכל הנוגע לטענות הפרת חובת אמונים של מר שמלה כנושא משרה בתובעת שכן אלה אינם מצויים בגדר סמכותו העניינית של בית הדין. עוד טענו הנתבעים כי התובעת זנחה בסיכומיה את תביעותיה להשבת הרכב, המחשב והטלפון הסלולרי, השבת מסמכים ומידע ועל כן גם תביעות אלה דינן להידחות.
הנתבעים מוסיפים וטוענים כי יש לדחות את התביעה משלושה טעמים עיקריים. האחד, התובעת לא הוכיחה כי היא מחזיקה בסוד מסחרי כל שהוא ולא הוכיחה מעשה "שידול" לקוחות ועובדים על ידי מר שמלה; השני, קבלת התביעה תהווה תקדים מרחיק לכת שיביא לפגיעה קשה בחופש עיסוקם של עובדי טלמרקטינג; השלישי, התנהלותה הנכלולית וחסרת תום הלב של התובעת מתחילת ההליך ועד סופו שכן פתחה בהליך ממניע נקמני, ניהלה אותו במרמה וכזב וגרמה לנתבעים נזקים בלתי הפיכים.
27. המחלוקת בין הצדדים נסובה על 4 סוגיות עיקריות: האחת, האם פעלו הנתבעים בחוסר תום לב בסיום עבודתם להקמת חברה מתחרה בנתבעת; השניה, האם נטלו הנתבעים סודות מסחריים של התובעת; השלישית, האם פעלו הנתבעים ל"גניבת" לקוחותיה של התובעת. הרביעית, האם הפרו הנתבעים את חובת האמון ותום הלב המוטלת עליהם.
בכפוף לתשובות לשאלות הללו עולה השאלה – האם חייבים הנתבעים בפיצוי התובעת בגין מעשיהם ובגין נזקים שנגרמו לה, ככל שנגרמו. ובאיזה שיעור. עוד יש לדון בשאלת חובת ההשבה של קנין התובעת לידיה.
סוגיות אלה מעוררות שאלות שבעובדה ושאלות שבמשפט. אדון בהן כסדרן.
הכרעה
א. האם פעלו הנתבעים בחוסר תום לב בסיום עבודתם אצל התובעת?
28. למעשה במסגרת סוגיה זו נחלקו הצדדים בשאלה - האם מר שמלה עומד מאחורי הקמת והפעלת חברת בנקסטקול? והאם חברו אליו הנתבעות 2-3 בענין זה?
לטענת התובעת, מר שמלה הוא שעמד מאחורי הקמתה של בנקסטקול, הוא שביצע את רישום הדומיין, היה נוכח בפגישה שאורגנה בין גיסתו (הגב' מרדג'י) לעורכת הדין שטיפלה בהקמת בנקסטקול (עו"ד שרביט), אליו נשלחו מסמכי ההתאגדות שלה וגם ב"כ הנתבעים מסר את כתובת חברת בנקסטקול ככתובתו של מר שמלה. התובעת טוענת, כי הוכיחה את החזקתו ושליטתו של מר שמלה בחברת בנקסטקול וכי הוא פעל במסגרתה עוד בטרם הוקמה הן מול לקוחות והן מול עובדים. לטענת התובעת, הגב' מרדג'י לא הייתה מעורבת כלל ביחסים שבין מר שמלה לחברות אקטואס ווואן-פוינט, לא היה לה שום ניסיון בניהול חברה ו/או ניהול אנשי מכירות ומר שמלה עשה מאמץ ניכר כדי להסתיר את מעורבותו בהקמת הפעילות בחברה המתחרה (בנקסטקול).
הנתבעים טענו בעניין זה, כי לא חלה על מר שמלה כל מניעה להקים חברה מתחרה לתובעת (בהעדר הסכם סודיות ומניעת תחרות ולאור חוק יסוד חופש העיסוק), כי הוא לא פעל להקמת בנקסטקול, כי הוכח שגב' מרדג'י היא היוזמת והמקימה של החברה וכי כל הפעולות הנחוצות להקמתה בוצעו על ידה כאשר עדותה בעניין זה הייתה עניינית ואמינה.
29. עיון בראיות שהוצגו בפני בית הדין ובעדויות הצדדים, מעלה כי לגרסת הנתבעים בעניין זה, אין כל יסוד.
30. ממסמכי ההתאגדות עולה כי גב' מרדג'י נרשמה כבעלת מניות ודירקטורית בבנקסטקול. גב' מרדג'י העידה כי מספר חודשים טרם הקמת החברה הבשיל בה הרעיון להקים חברה והיא שהציעה למר שמלה להצטרף אליה משום שידעה כי הוא אינו שבע רצון בעבודתו באליעם. לטענתה, היא ביקשה לעסוק בקידום מכירות ושיווק של העסק של בעלה המנהל עסקי אופטיקה ונדל"ן בצרפת. משנשאלה למעורבותו של מר שמלה, השיבה:
"ש. מיכאל עזר לך הוא עשה הכל חוץ מלהקים את החברה פורמאלית, מה עשית חוץ מלחתום על מסמכי החברה.
ת. רציתי להקים את החברה הזו.
ש. מה עשית בפועל.
ת. זה לא קשה להקים חברה, הולכים לעורך דין.
ש. חוץ מללכת לעורך דין ולחתום על מסמכים, מה עשית.
ת. מצאתי בפייסבוק את שם מנהלת החשבונות ופגשתי אותה. רציתי לדעת מה אני יכולה להרוויח מה אני יכולה לשלם" (עמ' 94 ש' 17-24 לפרוטוקול).
31. דא עקא, ביום 31.5.18 התקבלה הודעת מייל לכתובתו המקצועית של מר שמלה אצל התובעת וזאת מעו"ד שרביט שמבקשת להעביר אל מר שמלה את מסמכי ההתאגדות של חברת בנקסטקול (נספח ט' לכתב התביעה). עו"ד שרביט העידה כי היא מכירה את מר שמלה כבר שנים וכי הוא נכח בפגישה המהותית שבה דובר על הקמת החברה. עוד ציינה כי ככל שנראה התקיימה פגישה נוספת שבה חתמה הגב' מרדג'י על מסמכי ההתאגדות. יצויין כי מסמכי ההתאגדות נושאים תאריך חתימה מיום 16.5.18 של גב' מרדג'י ואישור עו"ד שרביט על ההצהרה שהוגשה לרשם החברות. גב' מרדג'י צירפה קבלה על תשלום אגרת הרישום.
32. בתצהירה ציינה עו"ד שרביט כי לכל אורך הדרך התנהלה רק מול הגב' מרדג'י (סעיף 10 לתצהירה) כאשר מר שמלה כלל לא היה בתמונה. עוד ציינה כי שליחת המסמכים למר שמלה מהווה טעות אנוש שנבעה מהרגל. משנשאלה מדוע שלחה את המסמכים למר שמלה השיבה:
"ש. בתצהירך את אומרת שהטעות של שליחת המייל למיכאל נבע מהרגל, איזה הרגל.
ת. שהיו לי כמה מסמכים להעביר לו מקצועית או אישית אז שלחתי לו לשם" (עמ' 60 ש' 32 – עמ' 61 ש' 1 לפרוטוקול; הדגשה שלי –י.א.ש).
אלא שלדבריה הקשר בינה לבין מר שמלה הוא בהיכרות בבית הכנסת ולא בהיכרות מקצועית (עמ' 59 ש' 29). עוד נשאלה:
"ש. ראית את החברה החדשה כחברה של מיכאל.
ת. אתה אומר זאת לא אני.
ש. הרגל העניינים של מיכאל למה שלחת לו.
ת. היא גיסתו וחשבתי שהוא יעביר לה. לא הייתה לי שום כוונה אחרת" (עמ' 61 ש'2-5 לפרוטוקול).
עו"ד שרביט אינה מכחישה בלאו מוחלט את הטענה כי מדובר בחברה של מר שמלה. זאת ועוד, לו היתה גרסתה כי מדובר בעסק נפרד של הגב' מרדג'י כאשר לדבריה הגב' מרדג'י ובעלה היו אצלה לשם הקמת החברה, לא ברור מדוע פרטיו של מר שמלה נרשמו בתיקה (לכאורה) של הגב' מרדג'י. מה גם שבהודעת הדוא"ל שצורפה למסמכים לא נרשמה כל בקשה להעביר את המסמכים לגב' מרדג'י וברור כי אלה נועדו למר שמלה עצמו.
33. התובעת צרפה לכתב התביעה תוצאות חיפוש שעשתה באתר האינטרנט whois.ovh.com שממנו עולה כי הדומיין bnextcall.com (המצוי בשימושה של חברת בנקסטקול) נרשם עוד ביום 25.4.18 כאשר עורך הרישום הוא מר שמלה והכתובת שנמסרה היא "שבט זבולון אשדוד" שהיא כתובתו הפרטית של מר שמלה (נספח י' לתצהיר מר טויל). מר שמלה נשאל בענין זה וכך השיב:
"ש. מי בחר בשם הנתבעת 4.
ת. נטלי.
ש. מה הייתה הכתובת של הנתבעת 4 ב-10/18.
ת. כל הזמן הכתובת היא ברקת 5/39" (עמ' 67 ש' 7-10 לפרוטוקול; הדגשה שלי – י.א.ש).
משנשאל מדוע מסר עו"ד ברק את כתובתו של מר שמלה ולא את כתובתה של גב' מרדג'י ככתובת חברת בנקסטקול (הודעת ב"כ הנתבעים מיום 18.10.18). השיב כי מדובר בטעות וכי יש לפנות בענין זה לעוה"ד (עמ' 67 ש' 14-17 לפרוטוקול)
34. מר שמלה המשיך וציין כי גיסתו הביעה רצון להקים חברה ועל כן נשאל והשיב:
"ש. למה קנית בעצמך ועל חשבונך את כתובת הדויימן של הנתבעת 4
ת. זה היה בסוף אפריל 2018 שעשיתי את זה כי גיסתי לא מכירה את הדברים האלה, עזרתי לה לעשות זאת. למה בכספי, כמו בכל משפחה אני חייב לי כסף אני לו. זה דברים שלא מדברים. שאני צריך משהו הוא קונה לי.
ש. למה כאשר עשית את הפעולה שלטענתך היא פעולה אדמיניסטרטיבית בלבד ציינת את שם הרושם בשמך נספח י' לתצהירו של אלברט
ת. כי זה היה גם השם של כרטיס האשראי.
ש. אם קניתם את שם הדומיין אם זה היה על מנת לפתוח תיבת דואר על שם הנתבעת 4 למה היה כל כך דחוף לפתוח באפריל.
ת. בתאריך הזה (25.4.18 – י.א.ש) כבר ידעתי שאני עוזב את התובעת ואני הולך לעבוד עם גיסתי. זה קרה בסוף אפריל. לא אמרתי לתובעת עד 15-16 במאי כי חיכיתי לקבל את המשכורת של אפריל" (עמ' 68 ש' 4-14 לפרוטוקול, הדגשה שלי – י.א.ש).
35. מראיות אלה עולה בבירור כי מר שמלה שימש איש הקשר בין גב' מרדג'י לעו"ד שרביט אשר ביצעה את הרישום של החברה, הוא היה הכוח המניע מאחורי הקמת החברה ורישומה והוא אף פעל לקבלת דומיין, עובדה המצביעה כי היה שותף פעיל, אם לא בלעדי, להקמת התשתית להפעלת החברה.
36. למסקנה זו מצטרפת חוסר מהימנותו של מר שמלה כפי שהיא עולה משיחתו הטלפונית עם מר טויל ביום 30.5.18 (נספח ז' לכתב התביעה). מר טויל אשר גילה (במקרה) כי גב' גולדברג עובדת עם אקטאוס במסגרת חברת בנקסטקול התקשר למר שמלה לברר את פשר הדבר (נספח ז' לתצהיר התובעת). בתחילה הכחיש מר שמלה כל היכרות עם חברת בנקסטקול, וכך אמר:
"א.ט. (אלברט טויל – י.א.ש) אבל איך היא (גב' גולדברג – י.א.ש) – אני לא מבין איך יש לאקטאוס את המספר הטלפון שלה ... ו-BNextCall מי הם?
מ.ש. (מיכאל שמלה – י.א.ש.) מאיפה אני יודע?
א.ט. ולא שאלת אותה?
מ.ש. לא שאלתי אותה, לא ... כנראה, אני לא יודע האם זה עם בנה או משהו אחר.
א.ט. מיכאל, תראה צריך להיות מאוד ברור, כי מה שקרה עכשיו מאד מאד חמור, בסדר! לכן, מתוך נאמנות כלפינו, ישנה דחיפות לפתור את הבעיה הזו. הבחורה (גב' גולדברג – י.א.ש) התפטרה אתמול בבוקר, והיום בבוקר קיבלתי מכתב לגבי פגישה עם לקוח שהפסיק לעבור איתנו, לעניין פגישה בחודש יוני. אז אתה אומר לי שהלקוח התקשר לאקטאוס, אני לא מבין. אז אני רוצה להבין. האם זאת היא שהתקשרה לאקטאוס על מנת לקבל אותו בחזרה עבור הקול סנטר של בנה. BNextCall, אני מניח שזהו הקול-סנטר של בנה?
מ.ש. אני לא יודע, אני לא יכול להגיד לך.
א.ט. לא מיכאל, אל תאמר לי "אני לא יודע", אתם מאוד קרובים שניכם. אני מתחנן.
מ.ש. אה כן אנחנו מאוד קרובים, אבל"
(הדגשות שלי – י.א.ש).
אך בהמשך השיחה הוא מודה:
"א.ט. ואז מה? ואז מה? אתה אוסף לקוחות כדי לתקוף? מיכאל אני לא יכול ...
מ.ש. אני עובד כרגע עבור דוד, אני על מה אתה מדבר אלברט?
א.ט. מותק תראה, אתה צרך להתקשר שוב לבריז'יט או לבקש ממנה שתתקשר אליי, תגיד לה שאני מבקש הסבר ברור ומדויק על מה שהיא עשתה, תגיד לה שזה מאוד חמור מה שהיא עשתה. אני רק מקווה שאתה לא חלק מהקומבינה, אבל הדבר היחיד שמדאיג אותי, הוא שאתה זה שקיבל את המייל. לכן, גם זה, לא כל כך הבנתי. אם זה היה בנה, מדוע אתה זה שקיבלת את המייל?
(4 שניות של שקט)
א.ט. נו?
(2 שניות של שקט)
מ.ש. טוב, אתה צודק, זה אני.
א.ט. מה זאת אומרת "זה אתה"?
מ.ש. זה אני.
א.ט. מה זאת אומרת "זה אתה"?
מ.ש. זה אני, זה שלי.
א.ט. BNextCall שלך?
מ.ש. זה עדיין לא שלי, אבל זה דבר שאני רוצה להקים יותר מאוחר". (הדגשות שלי – י.א.ש).
37. בחקירתו הנגדית טוען מר שמלה כי כוונתו היתה שהוא עובד בבנקסטקול ולא כי מדובר בחברה שבבעלותו. לדבריו, בלשון דומה נקט בעת שהחל לעבודה בנתבעת עוד בטרם היה בעל מניות בה (עמ' 65 ש' 19-26 לפרוטוקול). לאור חוסר מהימנותו הבולט של מר שמלה כעולה מהכחשתו והתממותו לגבי זהות חברת בנקסטקול כאשר הוא עצמו היה שותף פעיל אם לא מעבר לכך בהקמתה, דבריו אלה לא היו מהימנים עלי. התובע המשיך ונשאל בחקירתו הנגדית לגבי זהותו של אותו "דוד" שאליו התכוון בתשובתו בשיחה הטלפונית, וכך השיב:
"ש. באותה שיחה אתה מציין את שמו של דוד מי הוא דוד.
ת. על איזה שורה?
ש. 60.
ת. זה טעות כאן.
ש. מה טעות, מה הכוונה טעות.
ת. אמרתי דוד אבל אין קשר לדוד הוא בנה של גב' גולדברג.
ש. זה לא אותו דוד שהיה מנהל שלך בעבודות הלילה.
ת. אמרתי דוד אבל התבלבלתי התכוונתי למנהל של העבודה השנייה שיש לי כבר שנתיים וחצי" (עמ' 66 ש' 2-9 לפרוטוקול).
אלא שבהמשך הוא מודה כי שמו של המנהל בעבודתו השנייה הוא "ניר נגרין" (עמ' 66 ש' 13-18 לפרוטוקול).
38. גם מעדותה של הגב' מרדג'י מיום 19.5.19 עולה כי לה עצמה אין כל ידיעה ממשית על המגעים אל מול הלקוחות. כך למשל כאשר נשאלה גב' מרדג'י האם גב' פיטון עושה שימוש בשם המקצועי שניתן לה בעבר על ידי חברת וואן-פוינט, השיבה תחילה "לא הבנתי" ובהמשך הוסיפה "אני מטפלת רק בלקוח שלי. לכל היותר אני מטפלת בלקוחה שלי. בשבילה אני בניתי את החברה שלי. מיכאל מטפל בהרבה דברים...." (עמ' 43 ש' 20-25 לפרוטוקול; הדגשה שלי –י.א.ש.).
39. יתרה מזו, אשתו של מר שמלה, הגב' סנדרין שמלה, טענה בחקירתה כי מר שמלה עזב את עבודתו בתובעת ורק אז החליט לעבוד עם בנקסטקול (עמ' 80 ש' 8-11 לפרוטוקול). מר שמלה עצמו סיפר מנגד, כי כבר בחודש 4/18 החליט לעזוב את עבודתו בתובעת ולעבוד עם בנקסטקול (עמ' 68 ש' 13 לפרוטוקול).
40. מכלל הדברים מצאתי כי מר שמלה הוא שיזם את הקמת חברת בנקסטקול, ביצע פעולות בפועל להקמתה והוא שעומד מאחוריה כאשר גיסתו, הגב' מרדג'י משמשת כסות למעורבותו ופעילותו בהקמת והפעלת בנקסטקול, וכדבריו – "זה אני, זה שלי".