פסק דין
תביעה זו עניינה חיוב הנתבעים 1-4 בתשלום פיצוי בגין הפרת חובות תום הלב, חובת האמון, חובת אי תחרות וגזילת סוד מסחרי, וכן חיוב הנתבע 1 בתשלום פיצוי בגין פגיעה בזכויותיה הקנייניות של התובעת.
רקע עובדתי
1. התובעת, אליעם קול סנטר (להלן: התובעת או אליעם או החברה) היא חברה שעיקר עיסוקה מתן שירות של קידום מכירות ושיווק עבור לקוחותיה. עיקר פעילותה של התובעת מתמקד בלקוחות שהן חברות צרפתיות המספקות שירותי IT (פרוייקטי מחשוב) בצרפת (להלן: הקהל הספציפי). לאליעם 3 סניפים בארץ (ירושלים, אשדוד ובני ברק) שבהם כ-40 עובדים. לתובעת 4 בעלי מניות - מר אלברט טויל המחזיק ב-30% מהמניות (להלן: מר טויל), מר מרדכי צנוע המחזיק ב-30% מהמניות (להלן: מר צנוע), מר אלי כהן המחזיק ב-30% מהמניות (להלן: מר כהן) והנתבע 1, מר מיכאל שמלה המחזיק ב-10% מהמניות (להלן: מר שמלה) (נספח א' לכתב התביעה).
2. החברה פועלת באופן הבא: על כל לקוח של התובעת מופקד עובד (או צוות עובדים) שתפקידו לפנות בשם הלקוח לחברות מטרה ברחבי צרפת, לעניין אותם בשירותי הלקוח ולקבוע עמה פגישה עסקית מול אחד מאנשי המכירות של הלקוח. עובדי אליעם משמשים למעשה כאנשי שיווק של הלקוח שתפקידם לקבוע לאנשי המכירות של הלקוח פגישות עסקיות מול חברות העשוית להיות מעוניינות בשירותי הלקוח (להלן: חברות המטרה); ההתקשרות עם הלקוח נעשית לרוב בדרך של קביעת יעד חודשי של פגישות שאליעם אחראית לקבוע עבור אנשי המכירות של הלקוח תמורת סכום חודשי קבוע; על מנת שחברות המטרה יראו בעובדי אליעם חלק אינטגראלי מול מנגנון השיווק של הלקוח, ניתנת לכל עובד אליעם כתובת מייל מקצועית אצל כל לקוח שנתון לאחריותו ובאמצעותה פונה העובד לחברות המטרה בשם הלקוח (לרוב העובד שומר על שמו הפרטי אך מאמץ שם צרפתי קלאסי לצורך העניין). תפקידו של עובד אליעם מסתיים כאשר הוא קובע פגישה עסקית עבור איש המכירות של הלקוח אצל חברת המטרה וזאת ללא קשר לתוצאת הפגישה.
3. הנתבע 1, מר שמלה, המחזיק בחלק ממניותיה של אליעם, שימש כמנהל סניפי אשדוד ובני ברק יחד עם שותף אחר, מר כהן וזאת עד לעזיבתו את עבודתו באליעם במהלך חודש מאי 2018.
4. הנתבעת 2 (להלן: גב' גולדברג) והנתבעת 3 (להלן: גב' פיטון) עבדו באליעם תחת פיקוחו וניהולו של מר שמלה. גב' גולדברג הועסקה על ידי החברה מיום 1.3.15 ועד ליום 28.5.18, יום שבו נכנסה לתוקף התפטרותה מהחברה ואילו הגב' פיטון הועסקה על ידי החברה מיום 16.3.08 ועד ליום 1.12.10 וכן מיום 1.3.12 ועד ליום 10.7.18, מועד שבו נכנסה לתוקף התפטרותה. עם התפטרותן, עברו הנתבעות 2 ו-3 לעבוד אצל הנתבעת 4 תחת פיקוחו של מר שמלה.
5. הנתבעת 4 חברת בנקסטקול בע"מ (להלן: הנתבעת 4 או חברת בנקסטקול) הוקמה ביום 31.5.18 וכבעלת המניות, דירקטורית ומנהלת בחברה נרשמה הגב' מרדג'י נטלי אליס (להלן: גב' מרדג'י) שהיא גם גיסתו של מר שמלה. לא הייתה מחלוקת כי חברת בנקסטקול עוסקת באותו תחום ספציפי שבו עוסקת התובעת ואל מול אותו קהל ספציפי של חברות בצרפת (תמצית רישום חברה נספח ג' לכתב התביעה; עדות מר שמלה עמ' 64 ש' 16-17 לפרוטוקול; עדות גב' פיטון עמ' 92 ש' 4-5 לפרוטוקול).
6. במהלך חודש מאי 2018 הודיע מר שמלה כי בעקבות סכסוך עם אחד מבעלי המניות הוא שוקל לפרוש מתפקידו בתובעת ולפנות לתחום אחר. ביום 16.5.18, הודיע מר שמלה למר טויל בהודעת וואצאפ על התפטרותו לאלתר מעבודתו בתובעת (נספח ד לכתב התביעה) וביום 17.5.18 סיים את עבודתו אצל התובעת.
7. החל מיום 15.5.18 נעדרה הגב' גולדברג מחמת מחלה (נספחים ב-ג לתצהירה). ביום 28.5.18 הודיעה הגב' גולדברג לתובעת על התפטרותה (נספח ה' לכתב התביעה). הצדדים הסכימו לוותר על תקופת ההודעה המוקדמת. ביום 11.6.18 הגישה הגב' פיטון הודעה על התפטרותה מעבודתה בחברה וסיימה את עבודתה ביום 10.7.18 (נספח יג' לכתב התביעה).
8. בין הלקוחות שבהן טיפלה הגב' גולדברג בעבודתה בחברת אליעם, הייתה חברת AKTEOS (להלן: אקטאוס) ואילו בין לקוחותיה של הגב' פיטון הייתה חברת ONE POINT (להלן: וואן-פוינט). ביום 14.5.18 הודיעה חברת אקטאוס לאליעם על סיום שיתוף הפעולה החל מיום 31.5.18 מחמת סיבות אישיות וארגון מחדש (נספח ה'2 לתצהירי התובעת) ביום 23.5.18 נשלחה הודעה נוספת מטעם אקטאוס המוחה על חוסר התגובה מצד אליעם ובמסגרתה מסרבת אקטאוס לשלם בעבור חודש מאי 2018 בנימוק שאליעם לא השיגה בעבורה את מספר הפגישות החודשי המצופה (נספח ה' הנ"ל). כל ההודעות מוענו למר שמלה.
9. בין התאריכים 30.5.18 – 7.6.18, התקבלו אצל התובעת מידעים שונים אשר לדעתה הצביעו על קשר יזום בין הנתבעים לבין לקוחות התובעת להעברת פעילות הלקוחות לחברה אחרת (הדברים יפורטו בהמשך בהתאם לרלוונטיות שלהם).
10. ביום 7.6.18, התקשר מר טויל למר רוסטנד, ראש צוות המכירות של אקטאוס בעניין סיום ההתקשרות ובניסיון לבדוק אפשרויות נוספות להמשך שיתוף הפעולה. במסגרת שיחה זו הלין מר רוסטנד על השירות שקיבל בחודש מאי 2018 משהודיע לו מר טויל כי מר שמלה התפטר מעבודתו השיב מר רוסטנד "הוא עזב, אבל אני יודע, הוא חזר אלינו. הוא מציע לנו פתרון וכו' ..." (נספח יב' לכתב התביעה).
11. ביום 13.6.18 פנתה התובעת למר שמלה באמצעות בא כוחה ודרשה ממנו לחדול ממעשי שידול לקוחות והעברתם מאליעם לחברת בנקסטקול. עוד דרשה ממר שמלה להשיב לחברה את כל המידע שברשותו ואת מלוא הציוד שהועמד לרשותו במסגרת תפקידו (הרכב, המחשב והטלפון הנייד; נספח יד' לכתב התביעה). ביום 17.6.18 נשלחו מכתבי התראה לגב' פיטון ולגב' גולדברג (נספחים טו' ו-יז' לכתב התביעה).
12. ביום 12.7.18 הודיעה חברת וואן-פוינט (שטופלה על ידי מר שמלה ברמה הניהולית ועל ידי גב' פיטון [יחד עם הגב' כהן, עובדת אחרת באליעם] ברמה התפעולית) על סיום שיתוף הפעולה החל מיום 31.7.18, בטענה של ירידה בנפח הפגישות ובשל עזיבה של עובדים המתמחים בעבודה מולה. מר כהן השיב לפניה זו ביום 13.7.18 (נספח ה' לתצהיר מר כהן).
13. מר טויל פנה למר שמלה וניסה להזמינו ל"דין תורה" בבית דין לממונות "משפט שלום", אך ניסיון זה לא צלח (נספח ח' לכתב התביעה).
14. ביום 7.9.18 הגישה התובעת בקשה לסעד זמני לאסור על הנתבעים 1-3 בעצמם או באמצעות צד ג' במישרין או בעקיפין לעבוד ו/או ליתן שירותים ללקוחות התובעת שהיו עמם בקשר על פי רשימה שצורפה לבקשה ולהורות כי הצו יהיה בתוקף כל עוד מר שמלה הוא בעל מניות באליעם ולפחות 12 חודשים ממועד סיום העבודה בין אליעם לנתבעים 1-3; ליתן צו האוסר על כל הנתבעים לעשות כל שימוש במידע המסחרי ו/או העסקי ו/או הסודי שלה הקשור בתחום פעילותה ובעיסוקיה, לרבות קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, רשימות סוכנים ולקוחות וחברות מטרה ועוד; לאסור עליהם לפנות ו/או לשדל את עובדי אליעם הנוכחיים ואשר הועסקו במהלך השנה האחרונה לעבור לעבוד במישירין או בעקיפין במסגרת יחסי עבודה או התקשרות אחרת. עוד עתרה התובעת למתן צו האוסר על מר שמלה לבצע כל אקט של דיספוזיציה ברכושה של אליעם (ברכב, מחשב וטלפון נייד) שסופקו לו לצורך ביצוע עבודתו כמנהל.
15. הבקשה והחלטת בית הדין נשלחו לב"כ הנתבעים (אשר השיב ביום 25.6.18 וביום 2.8.19 למכתבי ההתראה שנשלחו לנתבעים ביום 13.6.18 וביום 17.6.18 לעיל; נספחים ג' ו-ה' להודעת התובעת מיום 16.10.18), עו"ד ארנון ברק. ביום 17.9.18 הודיע עו"ד ברק כי אין זו מחובתו להודיע לנתבעים על כתבי התביעה וכי הוא לא פעל ואינו פועל להודיעם על כך אלא שעל התובעת להמציא לנתבעים את כתבי התביעה כדין. ברוח זו הודיע ביום 9.10.18 ב"כ הנתבעים לבית הדין כי הוא אינו מיופה כוחם של הנתבעים בהליך זה.
16. בהחלטה מיום 16.10.18 נקבע כי "משהשיב משרדו של עו"ד ברק ביום 25.6.18 בשם המשיבים 1-3 למכתב האזהרה שנשלח למשיבים, מצאתי כי יש לראות בו כעו"ד של המשיבים לצורך תקנה 477 לתקסד"א. מכאן, יש לראות בהמצאת הבקשה והתביעה למשרדו של עו"ד ברק כהמצאה כדין לידי המשיבים". החלטה נוספת בעניין זה ניתנה ביום 17.10.18.
17. משלא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעים 1-4 ניתן ביום 16.10.18 צו כדלקמן:
"1. ניתן בזה צו האוסר על המשיבים 2-4 (הנתבעים 1-3 – י.א.ש.), בעצמם או באמצעות צד ג' מטעמם, במישרין או בעקיפין, לעבוד ו/או ליתן שירותים ללקוחותיה של המבקשת ואשר המשיבים היו עימם בקשר כמפורט בנספח כ"א לבקשה. צו זה יהיה בתוקף כל עוד המשיב 2 הוא בעל מניות בחברת "אליעם קול סנטר בע"מ" (להלן: החברה או אליעם), ולא לפני 12 חודשים ממועד סיום יחסי העבודה בין המבקשת לבין המשיבים 2-4.
2. ניתן בזה צו האוסר על המשיבים (הנתבעים כולם – י.א.ש) לעשות כל שימוש במידע המסחרי ו/או העסקי ו/או הסודי של המבקשת, הקשור בתחום הפעילות של המבקשת ובעיסוקיה, לרבות אך לא רק, קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, רשימות סוכנים ולקוחות וחברות מטרה, אנשי מפתח של לקוחות, עובדים, מידע עסקי, פורמטים, תוצרים, תמחירים ותנאי העסקה של העובדים.
3. ניתן בזה צו האוסר על המשיבים לפנות ו/או לשדל את עובדי המבקשת המועסקים אצלה בימים אלה ואשר הועסקו אצלה במהלך שנת עבודתם האחרונה של המשיבים, לעבור ולעבוד, במישרין או בעקיפין, במסגרת יחסי עבודה או בהתקשרות חוזית עסקית אחרת.
4. ניתן בזה צו האוסר על המשיב 2 (מר שמלה – י.א.ש) לבצע כל אקט של דיספוזיציה בנוגע לרכוש המבקשת: הרכב, המחשב והנייד שסופקו למשיב 2 על ידי החברה לצורך ביצוע תפקידו כמנהל בחברה".
18. ביום 21.11.18 התקיים דיון בבקשה לסעד זמני במסגרתו הצהירו הנתבעים 1-3 כי הם אינם מפרים את צו בית הדין, אך במהלך הדיון התברר כי ההתקשרות עם לקוחות של התובעת ובהן חברת אקטאוס וחברת וואן-פוינט, מתבצעת על ידי חברת בנקסטקול. הגב' מרדג'י, בעלת המניות והדירקטורית בחברת בנקסטקול, הצהירה בפני בית הדין כי "לא הבנתי שיש צו כנגדי" ועל כן ניתנה החלטה המבהירה כדלקמן:
"לאחר ששמעתי את עמדות הצדדים ומשעולה כי בפעילותה של הנתבעת 4, עוקפת הנתבעת 4 למעשה את הצו הזמני, יתוקן הצו ובמסגרתו הנני מורה כי גם הנתבעת 4 (המשיבה 1 לצו) אינה רשאית לפנות במישרין או בעקיפין ללקוחות התובעת (המבקשת) אשר הנתבעים 1-3 היו עמם בקשר במסגרת עבודתם אצל התובעת ובמיוחד בכל הנוגע לחברת אקטאוס ווואן-פוינט."
19. ביום 23.12.18 הגישו הנתבעות 2-3 בקשה למחיקת התביעה כנגדן על הסף. בהחלטה מיום 1.1.19 נדחתה הבקשה תוך שנקבע כי היא מצריכה שמיעת ראיות לגופן של טענות.
20. ביום 13.1.19 הגישו הנתבעים בקשה לעיון מחדש בצו המניעה הזמני. לאחר קבלת תגובת התובעת ותשובת הנתבעים, נדחתה הבקשה ביום 18.2.19.
21. ביום 3.4.19 החלה שמיעת ראיות התובעת בתביעה העיקרית ולאחריהן הוגשה בקשה חוזרת של הנתבעים לעיון מחדש בבקשה לסעד זמני ולביטולו באופן גורף, ולכל הפחות בכל הנוגע לשני הלקוחות (חברת אקטאוס וחברת וואן-פוינט; להלן: הלקוחות) שלטענתם נטשו את התובעת לטובת בנקסטקול, בטענה כי מחקירת מר טויל, מנכ"ל התובעת, עולה כי לא קיים כל סוד מסחרי לתובעת ועל כן לא היה כל בסיס משפטי ועובדתי לבקשה להטלת צו המגביל את עיסוקם של הנתבעים. התובעת הגישה תגובתה בכתב, ולבקשתה נחקרה מצהירת הנתבעים בדיון מיום 19.5.19.
22. בהחלטה מיום 20.5.19 נקבע, כי משמדובר בבקשה לסעד זמני, הרי שבבחינת מאזן הנוחות, כאשר מדובר בצו שיש בו אלמנט של הגבלת חופש העיסוק, ומשהתברר כי "בחלוף למעלה מחצי שנה ממועד מתן הצו, לא חזרו הלקוחות לעבוד עם המשיבה (התובעת – י.א.ש.) ולמעשה משמדובר במצב שבו הלקוחות אינם עובדים עם מי מהצדדים, מצויים אנו במצב של lose-lose ואין כל תועלת מהמשך קיומו של הצו כלשונו היום". עוד נקבע כי "מנגד, ביטולו של הצו יאפשר את עבודת הלקוחות עם מי מהצדדים שהם יבקשו לעבוד, וככל שיבחרו שלא לעבוד עם המשיבה (התובעת – י.א.ש.), עדיין שמורה למשיבה (התובעת – י.א.ש.) הזכות לתבוע את נזקיה ככל שבתום ההליך, ימצאו המבקשים (הנתבעים– י.א.ש.) אחראים להם". על יסוד האמור, נקבע כי אין מקום להמשך קיומו של הצו המונע מהנתבעים לעבוד עם הלקוחות (חברת אקטאוס וחברת וואן-פוינט) והוא בוטל.
23. התובעת תבעה פיצוי בגין הפרת התחייבויות החוזיות, חובת הנאמנות, ההגינות ותום הלב, פגיעה בזכויות הקנייניות של התובעת והפרת חוק השליחות וחוק עוולות מסחריות תוך עשיית עושר ולא במשפט.
התובעת העמידה את תביעותיה כלפי כל הנתבעים על פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה לטענתה שהוערכו על הסך של לפחות 730,000 ₪ (הפסד רווחים על פני שלוש שנים). בסיכומיה העמידה התובעת פיצוי זה על הסך של 671,667 ₪. בנוסף, ביקשה התובעת בסיכומיה לחייב את הנתבעים 1 ו- 4 בגין התנהלותם ואי הקטנת הנזק בתשלום פיצוי עונשי נוסף בסך של 100,000 ₪. עוד עתרה למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לעבוד או ליתן שירות במישרין או בעקיפין ללקוחות התובעת; ליתן צו האוסר על כל שימוש במידע מסחרי או עסקי או סודי של התובעת הקשור בתחום פעילותיה ועיסוקיה, לרבות קשרי עבודה עם לקוחות, ספקים, רשימות סוכנים ולקוחות וחברות מטרה, אנשי מפתח של לקוחות, עובדים, מידע עסקי, פורמטים, תוצרים, תמחירים ותנאי העסקה של עובדים.
בנוסף ביקשה התובעת לחייב את הנתבעות 2-3 בתשלום פיצוי בסך של 100,000 ₪ בגין הפרת חוק עוולות מסחריות; את הנתבע 1 להשיב את הרכב, המחשב הנייד והטלפון הסלולרי ולהורות לכל הנתבעים להשיב לתובעת את כל מסמכים והמידע שנותרו ברשותם.
24. מטעם התובעת העידו מר דוד מזרחי (להלן: מר מזרחי) רו"ח של התובעת, ובעלי המניות בתובעת, מר טויל, מר כהן ומר צנוע. כאשר מר טויל ומר צנוע העידו שוב כעדי הזמה לאחר שמיעת ראיות הנתבעים.
מטעם הנתבעת העידו עו"ד עידית שרביט (להלן: עו"ד שרביט), הנתבעים עצמם מר שמלה, גב' גולדברג וגב' פיטון. עוד העידו הגב' מרדג'י ואשתו של מר שמלה גב' סנדרין שמלה (להלן: גב' שמלה), ומר סטיב בוטבול (להלן: מר בוטבול) מפתח תוכנות שנתן שירותים לתובעת.