עוד טוענים הנתבעים כי החברה פעלה כנדרש והיה בכוונתה וביכולתה לממש את האופציה. לביסוס טענתם זו, מפנים הנתבעים לעדותה של גב' אדר, מנהלת הכספים, כי כללה את התשלום בגין האופציה במסגרת התחזית הכספית לשנת 2006. הנתבעים מוסיפים כי החלטת החברה לפיה לא ניתן לממש את האופציה בשל הליכי הכינוס התקבלה על סמך ייעוץ משפטי של עו"ד שץ.
הנתבע 1 מוסיף וטוען כי התובע מייחס לו תרמית ומעשי מרמה אך לא מפרט מה הם, בניגוד לדרישות הדין. התובע לא פרט את מהי אותה מסכת עובדתית מרמתית. הנתבע 1 טוען כי התובע לא ביסס כלל את טענותיו כי הנתבעים לא התכוונו מלכתחילה לקיים את הסכם האופציה ופעלו בתחבולה להתנער מחובת החברה. טענות התובע נותרו כוללניות נעדרות פירוט וחסרות בסיס.
הנתבע 2 מוסיף וטוען כי לא היה מודע להסכם האופציה ולפרטיו המדויקים ולא היה חלק מהדיונים לגבי שאלת מימוש האופציה. הנתבע 2 טוען כי הוא רק עודכן על ידי נתבע 1 כי האופציה לא תמומש מאחר והתובע נקלע לקשיים מול הבנק. הנתבע 2 מציין כי התובע לא פנה אליו בעניין האופציה וכי כלל לא היה בקשר עמו.
כאמור, על התובע להוכיח טענותיו לעניין עוולת המרמה ביחס לכל אחד משני הנתבעים. אבחן טענותיו.
6.3. האם הוכחה עילת התרמית במקרה שלפניי
6.3.א. האם הוכחה תרמית של הנתבע 2 כלפי התובע
לאחר עיון בכתבי הטענות, בראיות ובאסמכתאות השונות שהוצגו לפני לא מצאתי שהתובע הציג כל ראיה הקושרת את הנתבע 2 עם הבטחה או התחייבות אישית כלפיו. טענות התובע ביחס לפעולות הנתבע 2 מצומצמות בהיקפן ואינן קונקרטיות, זאת על אף שהתובע מתייחס לנתבע 2 כאל הרוח החיה בחברה, כבעל המאה וכמי שעל פיו ישק דבר.
אולם, המרחק בין אמירות כלליות לבין הוכחת העילות, ובוודאי הוכחת עוולה חמורה כעוולת תרמית, הינו מרחק רב. בחקירתו בבית המשפט התובע מאשר כי גם כשפגש את הנתבע 2, בסוף שנת 2003 או בתחילת שנת 2004, לא הבטיח לו הנתבע 2 כי יערוב אישית להתחייבויות החברה חקירת התובע, פרוטוקול, עמ' 34-33):
"ש. באותה פגישה בסוף 2003, אתה לא זוכר בדיוק.
ת. אני לא יכול לזכור מה היה
ש. אתה ביקשת ממר דיוויס שייתן לך ביטחון אישי שלו.
ת. בשיחה שקיימתי עם שניהם, רוב השיחה, מרבית השיחה נסובה על איך להבטיח את כספי חזרה וגם ביקשתי מהם תגידו לי איך אתם מגנים על כספי ומה אתם נותנים לי שאוכל לקבל להיות בטוח בקבלת כספי."
התובע מאשר כי פגישותיו עם הנתבע 2 היו ספורות, התקיימו בתחילת הקשר החוזי בינו לבין החברה וכי ולאחר מכן הנתבע 2 "נעלם" והקשר נותר עם הנתבע 1, שמסר לו כי הוא מתייעץ עם הנתבע 2 (פרוטוקול עמ' 22 ש' 24 עד עמ' 23 ש' 2).